נק' מבט באקהיון.
לקחתי את המפתח, הכנסתי אותו לחור של המנעול, סובבתי את המפתח.
לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי.
כשנכנסתי הלב שלי קפץ.
הוא היה מול הדלת, כאילו הוא חיכה לי.
זה היה מבהיל.
"אני מצטער" הוא אמר לי.
באתי לענות לו.
הוא עצר אותי.
"תקשיב לי עד הסוף!" הוא אמר והנהנתי.
"יופי. אני יודע שאתה כועס עלי, יש לך סיבה לכעוס עלי! אני מצטער על זה, אני מצטער ששיקרתי, שלא סיפרתי לך על מינסוק, שלא סיפרתי לך על ההתנהגות שלי כלפיך, אני מצטער. יש לי המון דברים לבקש עליהם סליחה. אני רוצה שתבין שאני אוהב אותך, בכל ליבי. עשיתי את זה מהאהבה שלי כלפיך, וזאת הייתה טעות. הייתי צריך לספר לך, אני יודע שאתה בטח רוצה עכשיו למצוא את מינסוק או משהו. אז יש לי דרך להשיג אותו כנראה" הוא אמר לי.
אני יודע שהוא מצטער, אבל זה קשה לסלוח.
"איך אתה יכול להשיג אותו?" שאלתי בשקט.
"זוכר את ג'ונגדאה? אני במקרה יודע שהם נשארו בקשר, יכול להיות הם עדיין שומרים על הקשר הזה" הוא אמר.
כן, אני זוכר את ג'ונגדאה, הוא היה חבר טוב של צ'אניול, אבל לא ידעתי שהוא היה קשור למינסוקי
