עיניו מתרחבות. ״מה?״ ידו שעד עכשיו שיחקה בשיערי חוזרת להיכרך סביב מותניי. ״אני אהרוג אותו, אני פשוט אהרוג אותו.״ הוא ממלמל לעצמו מתחת לשפמו. ״הופ, בבקשה, אני רוצה לדעת: למה לא סיפרת לי על זה לפני?״ טון קולו חצי כועס, חצי מבולבל; אני לא כל כך יודעת איך זה אפשרי.
אני לא עונה לו, מרגישה באיזשהו מקום כאילו הוא נוזף בי.
״הופ, עני לי, בבקשה.״ אני לא יודעת אם הוא מבקש או דורש. אני לא מצליחה להבין את הטון שלו.
אני בולעת את רוקי בכבדות. ״א-אני-אני-אני… אני לא יודעת.״ אני מדברת סוף סוף.
אנחנו עדיין צמודים מאוד אחד לשנייה.
״הופ, את יודעת שלא שומרים דבר כזה בסוד.״
״אני-״ אני מצמידה את שפתי התחתונה לעליונה, יוצרת קו דקיק של שפתיים. ״לא הייתי מסוגלת.״
״חשבתי שאת סומכת עליי. חשבתי שאת בוטחת בי מספיק כדי לספר לי על זה. חשבתי שהוכחתי שאני לא רוצה לפגוע בך.״ הוא נושך את שפתו, מחזק את אחיזתו בי, מקרב אותי אליו יותר, אם זה אפשרי בכלל. שפתו משתחררת מכלא שיניו. ״האם קשה לך לספר על זה? ובגלל זה לא סיפרת לי?״ ידו עולה לפניי ואוחזת בקו לסתי.
אני מהנהנת.
דמעות נקוות בעיניי.
״א-אני… ממש כואב לי רק מלחשוב על זה. מלחשוב על מה שהוא עשה… על איך שהוא נגע בי… על איך שהוא כמעט… כמעט-כמעט… כמעט…״ אני אומרת בקול שקט.
״ששש… די…״ הוא מהסה אותי ונאנח בשקט לאחר מכן. ״אבל, בייבי, את יודעת שדבר כזה צריך לספר. את אפילו לא צריכה לפרט… רק להגיד שזה קרה. אני נשבע לך שאני אגרום לחתיכת חרא הזה לסבול.״ הוא מדבר בטון רך על אף איומיו, מלטף בעדינות את הלחי שלי. ״אני אענה אותו, אני אעקר אותו, אני אסרס אותו, אני-אני-אני… אני נשבע לך שאני אגרום לו להתחרט על כך שהוא בכלל חשב על לפגוע בך ולנסות לאנוס אותך. אני אגרום לו לסבול כמו שאת סבלת.״ הוא מלטף את פניי.
הוא כבר סבל. הוא כבר לא פה יותר, בזכותי.
אני בולעת את רוקי בכבדות. ״א-אני… סיפרתי את זה רק לשני אנשים… רק אימא שלי וקליאו יודעות. כלומר, יודעות מה קרה שם…״ אני מודה. ״ו, טוב, עכשיו גם אתה יודע.״ אני מוסיפה לאחר מספר שניות.
עיניו הכחולות מעט מתכההות, כמעט משחירות. ״הופ, לא מחביאים דבר כזה. חשבתי שסמכת עליי. חשבתי שאני מספיק טוב עבורך כדי להוכיח לך שאני… שאני…״ הוא קוטע את עצמו. ״שאכפת לי.״ הוא משפיל את מבטו לשניות אחדות ומעלה אותו חזרה לעיניי. ״הייתי בטוח בזה, את מבינה אותי?״ הוא מעט מניד בראשו. ״מתברר שטעיתי. את לא סומכת עליי, את לא חושבת שאני מספיק טוב עבורך. את מחביאה ממני משהו שיכול כל כך להשפיע על שנינו. את הסתרת ממני חלק גדול בתוך הנפש שלך, חלק שמשפיע עלייך. ואולי הייתי יכול לעזור לך, אבל החלטת להסתיר את זה ממני.״
YOU ARE READING
(Wo)Men Only - Completed
Actionמאז גיל ההתבגרות שלה, הופ קלאן עבדה קשות והתאמנה שעות אחר שעות בחדר הכושר, במטווח והשתפשפה בדיבור קשוח עם אביה. כל זאת למען מטרה אחת: קבלת מאפית אינדיאנה על כתפיה. בעקבות אימוניה הקשים, אופייה השתנה מקצה לקצה. היא הייתה ילדה צעירה, שמחה וחברותית, אב...
