My handsome daddy

הבחור בחליפת עסקים

הבחור החתיך שם למעלה למי שרוצה☝💘

"תודה רבה שקניתם אצלינו!" חייכתי לזוג לקוחות שקנו כמה מאפים ושתי כוסות קפה ויצאו מהחנות.
נאנחתי והורדתי את החיוך.
כואב לי לחייך.

גלינג!
הפעמון שמעל הדלת צלצל כשלקוח אחר נכנס.
'פאק הוא חתיך' חשבתי לעצמי בזמן שבהיתי בו.
היה לו שיער לבן יפה לא רגיל ועיניים זהובות לא נורמאליות וגוף מושלם.
בקיצור חתיך.
הבחור הסתכל עליי בפנים קשוחות.
'אוקי תשכח מלהתחיל איתו'
"קפה שחור אחד בבקשה" הוא אמר ושם על הדלפק כרטיס אשראי.
נדהמתי. לבחור היה פאקינג כרטיס אשראי זהוב.
זה גרם לי לתהות מה הוא עושה בבית קפה פשוט כזה ולא במסעדה צרפתית 5 כוכבים לוגם קפה שחור מספל זהב.
"אוקי" אמרתי והתחלתי להכין את הקפה השחור שלו. "עם סוכר?" שאלתי והוא נד בראשו לשלילה.

הנחתי בעדינות את הכוס קפה על הדלפק עם שוקולד קטן ליד.
"בבקשה אדוני" חייכתי אליו.
"תודה" הוא אמר מחזיר לי חיוך קטן "רק את החשבון בבקשה"

--------

"מותק אל תשכח את הסוודר שלך כי נורא קר בחוץ! ותזרוק את הזבל אני פשוט חייבת לטוס!" לין הבסטי שלי שעבדה איתי צעקה לי מהדלת כשהגיע הזמן לנעול את הבית קפה.
"בסדר" אמרתי לה והיא שלחה לי נשיקה באוויר ורצה אל האוטו שלה.
בטח עוד איזה דייט.
לקחתי את הסוודר לבשתי אותו ואירגנתי את הבית קפה.
"אני מקווה שג'ו לא מתגעגע יותר מידי" צחקקתי לעצמי.
למי שלא ידע אני אלכס ואני גר בדירה קטנה עם כלב גדול בשם ג'ו.
ג'ו הוא לא הבן זוג שלי.
אני רווק😢

יצאתי מהבית קפה עם שתי שקיות זבל ונעלתי את הבית קפה.
עוד יום חלף.
הלכתי עם השקיות בידיים מתאמץ שלא לקרוע אותן על הדרך.
'איכ פח מטונף' נגעלתי כשהרחתי את הריח של הפח.
זרקתי את השקיות לתוך הפח בריזות מנסה להימנע כמה שיותר במגע עם הטינופת.
"איכסה."

הסתובבתי בכוונה ללכת הבייתה אבל ראיתי שני שומרים כאלה עם חליפות ומשקפי שמש (למרות שלילה) עומדים מולי.
"אממ...איך אני יכול לעזור?" שאלתי.
הם לא ענו ורק התקדמו לכיווני.
"שאלתי שאלה." אמרתי מצפה לתשובה מהם.
הם תפסו אותי במהירות ובאגרסיביות וסתמו לי את הפה עם מטפחת שחורה וקשרו את הידיים שלי מאחורי גבי בחבל.
"אתה בא איתנו אדוני." אחד מהם אמר והם גררו אותי למכונית שחורה והשליכו אותי פנימה.

כשהם התחילו לנסוע יצאתי מההלם וקלטתי שאשכרה חטפו אותי עכשיו.
התחלתי לצעוק בקולי קולות. אבל זה לא ממש הזיז להם היום והם שמעו רק:
"אהמממממאמהמממ!!!!! (תשחררו אותי נבלות!!!!!) אאאהמהממממ!!! (תנו לי לצאת!!!)"
"נו באמת. ככה אתה מתנהג למי ברוב טובו מחליט שתגור אצלו בזמן הקרוב?" אמר קול מוכר מקדמת הרכב.

"א-אמממ!!(אתה!!)" ניסיתי לצעוק אבל שוב יצא מלמול לא ברור.
הבחור החתיך מהבוקר הסתכל עליי בשעשוע קל.
"אתם יכולים להוריד לו את המטפחת" הוא פקד.
כשהורידו לי את המטפחת התחלתי לצעוק "מה לעזאזל נראה לך שאתה עושה??!"
"אתה פאקינג חטפת אותי מה ניראלך!!"
"חתיכת מפגר!!! תמות יא כלב!!"
החתיך צחק. "מה שאני עושה זה מביא אותך לבית שלי.
אתה לא פונה אליי ב'אתה'. אתה פונה אליי ב'דאדי'.
ושלא תעיז לקלל אחרת תחטוף ממני עונש." הוא הרצין. "אני מובן?"
בתגובה רק המשכתי לקלל.

---------

אחד השומרים זרק אותי לאיזה חדר ענקי כמעט בגודל של הדירה שלי.
"תישאר כאן עד שהאדון בא." הוא הזהיר וסגר אחריו את הדלת.

אחרי כמה דקות שנראו לי כנצח ה'אדון' הואיל בטובו להיכנס לחדר.
"שלום לך בייביבוי יפה שלי" הוא חייך אליי חיוך מהמם.
"שלום?" החזרתי
"שלום מה?" הוא הרים גבה.
"שלום לך הבן אדם שהבאתי לו קפה שחור בבוקר ועכשיו הוא חטף אותי ורוצה שאני אקרא לו דאדי?" ניסיתי את מזלי.
"לא. שלום דאדי" הוא תיקן אותי והרים את סנטרי שאסתכל בעיניו. "קדימה. תגיד את זה."
שתקתי.
"למה אתה מחכה? תגיד." הוא אמר.
המשכתי לשתוק.
"אתה רוצה שאני אקשור אותך למיטה ויביא את החגורה? אם לא תגיד את זה." הוא איים והאיום פעל.
"ש-שלום דאדי..." השפלתי את עיניי
הוא חייך בשביעות רצון. "כל הכבוד בייביבוי שלי." אמר ונישק את שפתיי קלות.
זה הרגיש כל כך נעים.
"יש לך בארון בגדים ובארון במקלחת מגבות.
תיכנס להתקלח. אני רוצה לראות אותך עוד שעתיים כאן לבוש אחרי מקלחת. אם לא. האיום שלי עדיין בתוקף" הוא חייך ויצא מהחדר.
הדבר היחידי שעלה לראשי היה:
'אני רוצה עוד נשיקה ממנו.'

-------------------------------'

פרק ראשון שהשקעתי בו את נישמתי כי זאת הפעם הרביעית שאני כותבת את החרא מחדש.
(כל פעם נכבה הטלפון ונמחק😢😢)

אזזז יאנקלדודלדודל לכולם
מקווה שניהנתם💛

ואשמח לתגובה הצבעה או עוקב וכולי
ואפשר גם לא וזה גם בסדר כמובן♥💛