My handsome daddy

לא שוב

לדוד משה הייתה חווה אייה אייה או.
סתםסתם
תודה לכמה אנשים שקראו
זה ממש משמח😄
למעלה יש את טום ואלכס😢💘

דאדי חזר עם חגורה שחורה ועבה.
זה הפחיד אותי.
"ד-דאדי מה אתה עושה?" שאלתי בפחד
"תוריד את החולצה." הוא פקד. לא מוריד את העיניים שלו ממני.
"לא..." לחשתי
"תעשה את זה לפני שאני יכפיל את העונש!!" הוא כבר היה על סף צעקה.

הורדתי את החולצה ועמדתי מול הקיר עם ידיים קשורות (ה.כ. לא מאחורי הגב אלה במיקדמה אין לי מושג איך אומרים את זה😢)
מחכה להצלפה.
חיכיתי דקה.
שתי דקות.
חמש.
ואז זה הגיע.
הוא הצליף בי חזק.
גורם לגוף שלי לרעוד מהכאב ולהכניס את הדמעות פנימה.

"זה מה שקורה כשאתה מתעסק עם דאדי"
הוא אמר. ממשיך להצליף בי בכוח.
פחדתי יותר משכאב לי.
זה הזכיר לי את כל מה שעברתי.
את כל מה שניסיתי להדחיק בצד.
הכל נהיה שחור.
ואני טבעתי בעבר שלי.

"לא יוצלח שכמותך!!" ראיתי את אבא שלי מכה ילד בגיל 8 לכל היותר בחוסר רחמים.
הילד בכה.
התחנן לרחמים.
ביקש סליחה.
הוא לא ידע במה חטא בכלל.
הילד הקטן היה אני.

אני מסתכל מהצד.
לא יכול לעשות כלום.
אבא שלי עזב את הילד.
הילד בכה את נישמתו.
כל כך רזה. מצולק. פגוע.

מתחנן שיאהבו אותו שוב.
מתחנן לחזור למשפחה שאהבה אותו.
שהייתה בטוחה שהוא אלפא.

------------------

התעוררתי במיטה גדולה.
אחרת משלי.
ראיתי את דאדי לידי מחזיק את היד שלי בדאגה ועל פניו יש לחץ.

'הוא כל כך יפה שהוא דואג' חייכתי חיוך קטן והרמתי יד כדי ללטף את שיערו.
שוכח מהעונש של אתמול.
הוא הרגיש את המגע ונרתע קצת.
"בייבי...אתה בסדר?" הוא שאל ובעיניים שלו אני רוכה שימחה.
הוא שמח שאני בסדר.
זה גרם לגוף שלי להתעטף בהרגשה נעימה.
ממזמן לא הרגשתי ככה.
"אני בסדר" חייכתי חלושות.
"תודה לאל." הוא חייך בהקלה "אני אגיד למרתה להכין לך תה וארוחת בוקר קלילה"
הוא אמר ויצא החוצה.

דמעה קטנה זלגה לי מהעין.
אני לא רוצה להיכנס לזה שוב.
לא עוד פעם.

---------------------

פרק 3!!
שוקוהלםשוקוהלם

מקווה שניהנתם ולא יודעת אם יש לי שגיאות כתיב.
בבקשה מי שקורא (חוץ מרוני יש לך פטור😄) שיגיבבב
(תגובה. בדבר הזה למטה)

תודה רבה💛