My handsome daddy

איך ולמה

הנה פרק כי אני היום דרמטית ונחמדה מאווד!

פקחתי את העיניים באיטיות כשמלא מחשבות מתרוצצות בראשי.
למה אני פה?
אני לא מת?
למה כלכך כואב לי?
איפה אני בכלל?
ו...מי זה....דאדי..?

מסביבי ראיתי אנשים בחלוקים לבנים מחלקים הוראות ובודקים את גופי ואת דופק ליבי וצינורות מחוברים לידיי.

אני בבית חולים.

למה?
מה קרה לי?
אני הייתי אמור למות!
הכדורים היו צריכים לעשות את שלהם!!

אחד הרופאים הסתכל לפניי וצעק לרופא אחר שיבוא כשראה את עיניי פקוחות.
מייד בא עוד רופא ומישהו מוכר אך לא הבנתי מאיפה.

"מ-מי..?" שאלתי כשהצבעתי על האיש המוכר וקולי היה חלש מהרגיל. זה הפתיע אותי.
האיש התחיל לבכות. אני חושב מהקלה. "א-אלכס...זה אני...דניאל.." הוא אמר והחוורתי.

"אין מצב! אתה לא דניאל! הוא מת לפני שתים עשרה שנים!!" צעקתי חלושות ודמעות בעיניי.
"זה אני אלכס...איך אתה לא זוכר שאני חיי? שכחת את זה..?" הוא שאל בטון לא יציב ורועד.
לא הבנתי מה קורה.

"א-אני זוכר רק שלפני שבועיים התחלתי לעבוד בבית קפה..." אמרתי נבוך מעט אך עדיין נסער.
האיש שהכיר את עצמו בתור דניאל החוויר.
"לא...לא...לא זה לא טוב..." הוא התחיל לרעוד ולמלמל דברים לעצמו.
מה הולך כאן???

"א-אתה זוכר לפחות את טום? את דאדי...?" הוא שאל ואני השתתקתי.
לא זוכר כלום.
"לא..." השבתי. רואה איך לאט לאט כל פניו מחווירות חסרות צבע והוא תופס את ראשו בין ידיו.

"מ-מה הדבר האחרון שאתה זוכר..?" הוא שאל כנראה מבין משהו שעוד לא הצלחתי לפענח.
"שסיימתי ללמוד והתחלתי לעבוד ויש לי דירה וכלב.." אמרתי מתחיל להיות יותר ויותר מובך מהמצב.

"לא! אין מצב! בבקשה תגיד שאתה משקר" הוא התחנן והחל להיות מטושטש ולאחר מכן התעלף על הרצפה מחוסר כוחות.

אולי זה היה יותר מידי בשבילו?
איך הוא ידע מי אני?
ולמה הוא כאן??

זה לא דניאל. אין מצב.

--------

טהטהההההה