My handsome daddy

עיניי זהב

וואו 5k אנשיויים!
אנחנו ממש בהתקדמותתת
כל הכבוד
וממש תודה רבה לכל מי שקורא/ת
מצביע/ה
מגיב/ה
נותן/ת עוקב.
זה ממש ממש ממש יפה מצדכם וממש תודה❤❤❤❤
ולכל העצלנים. תצאו מהסיפור הזה ולכו לסיפורים האחרים שלי בעיקרררר כשהתחלתי סיפור חדש🙅🙌
לכו עצלנים ועצלניות. לכווו
אני מעמיסה על עצמי?
המוח שלי; כן.

הסתכלתי על תקרת חדר בית החולים באדישות.
"דניאל" בא כל יום לבקר ושידל אותי להיזכר בכל מיני דברים שנשמעים כל כך הזויים.
נחטפתי?
התאהבתי?
אחר כך שוב נחטפתי?
ובסוף התאבדתי בים.

איזה חירטוטי מוח.

קמתי ממיטת בית החולים באנקה קטנה מהמאמץ.
רגליי הלבנות פגשו ברצפה הקרה והחלו ללכת.
לא ידעתי לאן או לאיפה רק הלכתי בלי תשובות לכלום.
מנסה לסדר את מחשבותיי בראשי.

עברתי במסדרונות וחדרים סגורים.
והכל.
היה שקט.

"טום...תתעורר...אלכס צריך אותך..." שמעתי קול מוכר אומר מחדר שכמעט ועברתי אותו.
טום?
אלכס?
חיכיתי בשקט מאחורי הדלת עד ש"דניאל" (כך הסתבר) יצא מהחדר כשהוא מוחא כמה דמעות מלחיו.

הצצתי לחדר ועיניי פגשו בגבר שכוב על המיטה.
שיערו הלבן היה מסודר במפתיע אך את עיניו לא יכולתי לראות.
כי הן היו סגורות.
פניו היו שלוות ורגועות.

"אח!!" זעקתי לפתע כשכאב חזק תקף את ראשי.
תמונות מחיי שלא ידעתי שקיימות צצו לעיניי ובכולן אותו בחור ששוכב מולי היה בהן.
אותו שיער לבן. ועיניי זהב.
"ד-דאדי..." מלמלתי בשקט לא מודע שאמרתי זאת בקול.

קול אנקה קל תפס את תשומת ליבי.
הרמתי את עיניי לאיש שזהו טום.
ועיניי זהב החזירו מבט.
מלאות באהבה ורוך

-----------------------------

פרק קצר ולעניין ואני חוזרת לשים אתכם במתח.
לאב יוווו❤❤🙆🐑