המסומנת

פרק 38

אנה כמעט איחרה לשיעור צרפתית, ורוב התלמידים כבר ישבו במקומם כשהיא נכנסה לכיתה.
היא התיישבה ליד אמילי, שבחנה את ציפורניה הצבועות בלק ורוד.

"היי." אמרה, מעט מתנשפת מהריצה שלה לכאן.

"אני צריכה לחדש את הלק... אולי גם נעשה לך?" אמילי הציעה.

"איפה כולם היו אתמול?" אנה התעלמה מדבריה והניחה את התיק על הרצפה.

"אוי, סליחה.. היינו צריכים להגיד לך. ניהלנו דיון ב.." אמילי הניחה את ידה על הפה ולחשה, "כיתת הלילה."

"בפעם הבאה תגידו. זה מבאס להיות לבד כל היום."

"סליחה... הייתי בטוחה שניקולאס סיפר לך!" חברתה הצדיקה את עצמה בעיניים זוהרות.

אנה נשענה לאחור. ניקולאס היה עם החבורה יום שלם אתמול, הוא לא טרח להגיד להם שנפרדנו? שהוא בגד בי?

"אבל רגע, את לא חלק מכיתת הלילה עכשיו?" אמילי המשיכה לדבר והוציאה את מחברת צרפתית מהתיק שלה.

אנה התפקסה. "אמליה רוצה לדבר איתי על זה היום אחרי השיעור..." תשובתה הפכה ליותר ויותר שקטה כשהמורה נכנס וכולם השתתקו.

"Bonjour, les étudiants." (מצרפתית: שלום, תלמידים)
קולו של מר מקלאן בקע מראש הכיתה.

מתוך הרגל, אנה הסתובבה אל ניקולאס כדי לראות מה הוא עושה.
הוא היה נראה רגיל, כאילו שהוא לא בגד בה. כמו מלאך.
אך אנה ידעה שהוא חתיכת בוגד מטומטם.

היא הסתובבה בחזרה.

"היום נערוך חזרה על שאלות בשפה הצרפתית, כמובן." מר מקלאן הוציא גיר מתוך שקית בווסט המכובד שלו וכתב שאלות על הלוח. "תעתיקו אותן בבקשה."

אמילי פתחה את המחברת והוציאה עטים מהקלמר שלה. "אם את לא מעתיקה, אני אקרא את המחשבות שלך." לחשה איום לעבר אנה, שמלמלה, "חכי שאני אלמד להשתמש בכוחות שלי.." והתחילה להעתיק.

לאחר כמה דקות, המורה בחר תלמידים שיקראו ויתרגמו את המשפטים.
למזלה, אנה לא נבחרה באף אחת מהפעמים.

במשפט האחרון, המורה הצביע על ניקולאס.
עברו כמה שניות, ניקולאס עדיין ניסה לקרוא מה כתוב, ולא הצליח.

כמה תלמידים התלחששו ביניהם וצחקקו. הרי ניקולאס הוא התלמיד המצטיין של הכיתה, זו הפעם הראשונה שהוא לא יודע משהו.

לאחר עוד כמה שניות, מר מקלאן ניסה להקל עליו. "תגיד רק את הפירוש."

ניקולאס נשך את שפתיו ואז נשען לאחור. "מצטער. אחזור על החומר."