פרק 48

1.5K 103 209
                                    

בשביל שתאונת שרשרת תקרה צריך שהכל יצטלב ויתנגש בדיוק ברגע הנכון.
או, במקרה הזה, ברגע הלא נכון.

אם אנה הייתה שובעת מארוחת הערב - היא לא הייתה רעבה מספיק כדי לצאת להפסקה מהאימון, ובטח שלא הייתה נתקלת בניקולאס.

אם לוקאס לא היה משתעמם משיחת החולין של אמילי ומיי - הוא לא היה הולך לאנה, וכל זה לא היה קורה.

אבל זה קרה.

במשך רגע ארוך אנה הסתכלה על לוקאס בעיניים פעורות.
ניקולאס שמט את זרועותיו והתרחק ממנה.

הרגשה נוראית הציפה אותה כשהבינה איך זה נראה בעיניו.
"לוקאס.. זה לא.. אנחנו פשוט.." גמגמה, המומה מכדי לדבר.

המתח בין השלושה נכח והיה ברור.

"אתם פשוט מה?" קולו של לוקאס היה מתון, אך היה אפשר לשמוע את הכעס שלו.

"הוא עזר לי להתאמן. זה היה אימון."

"אה, הוא עזר לך להתאמן?" שאל והרים מעט את קולו. "את בטוחה? כי לפני רגע אמרת לחכות לך בחדר האימונים."

"אתה לא מבין... הוא היה כאן במקרה כשבאתי." התקרבה אליו מעט. "זה היה לכמה דקות בסך הכל, ובדיוק בא-"

לוקאס קטע אותה.
"לא צריך הסברים. רואים בדיוק מה קרה כאן."

"אבל לא קרה שום דבר!" ניסתה להוכיח, ואז נעצרה לרגע. "אתה וסופיה מתאמנים יחד ואני לא אומרת על זה כלום.. מה ההבדל?"

"את יודעת שזה לא אותו דבר," הטיח בה לוקאס ועיניו התכהו.
"סופיה לא האקסית שלי, היא שותפה לאימונים, אנחנו חייבים להתאמן יחד! וחוץ מזה, אני לא מבלה את הזמן שלי איתה כשאני יודע שאת מחכה לי."

היא לא ידעה איך להסביר לו שהכל קרה מהר, שהיא לא חשבה מספיק ושהכוונות שלה היו תמימות.
אבל גם אם כן תמצא את המילים, כרגע לוקאס לא במצב שיוכל להקשיב לה. הוא נסער.

"אני הולך," קולו מלא בחוסר סבלנות, אך עיניו שידרו שהוא פגוע. "אמילי ומיי עדיין מחכות לך." הוא הסתובב והלך משם.

אנה עמדה ולא זזה, בלבה התחוללה הרגשה לא מובנת.
שילוב של לחץ ובילבול.

למה שלוקאס יתעצבן כל-כך? הרי הוא יודע בדיוק מה אנה מרגישה כלפיו.
אולי בגלל שהוא לא סומך עליה? ומצד שני, אולי הוא לא סומך על ניקולאס?

או שהוא כועס מפני שהוא לא מבין איך אנה סומכת על ניקולאס? גם היא לא מבינה איך.

המסומנתWhere stories live. Discover now