המסומנת

פרק 29

כמה דברים לפני שאתם קוראים את הפרק
תיכננתי שהפרק הזה יהיה פרק 29+30 יחד אבל בסוף החלטתי שאני אעלה אותם בנפרד מכיוון שאני יודעת שיקח לי קצת יותר זמן לכתוב את ההמשך של הפרק ואני לא רוצה שלא יעלה פרק יותר משבועיים.

וגם רציתי להודיע לפני שאתם קוראים את הפרק שבסוף הסיפור לא זכה בתחרות.
אבל אתם יודעים מה? באמת שלא אכפת לי.
כי בשבילי אני זכיתי, זכיתי בכם. ❤

בכל מקרה, הפרק הזה ארוך מהרגיל.

וזהו.. תהנו :)
_______

מאז ומתמיד אנה שנאה לחגוג את יום ההולדת שלה.

היא לא אוהבת את תשומת הלב המיוחדת שכולם מקדישים לה ביום הזה.
כלומר, בשאר הימים בשנה לאף אחד לא אכפת ממנה, אבל ביום הזה כולם פתאום נזכרים בה ומברכים אותה.

יום הולדת לא היה דבר שאנה הייתה מחכה לו.
בשבילה היום הזה היה משעמם וחסר פואנטה כבר מגיל צעיר, בגלל ההורים שלה.

במקום לעשות לה מסיבות יום הולדת עם החברים, ההורים שלה היו מזמינים את כל המשפחה המשעממת ואת החברים המבוגרים שלהם.

אמא שלה הייתה מכריחה אותה ללבוש שמלות יפות שהיא לא אהבה.
ובמשך כל הערב הם היו שותים תה ומשוחחים.

זה היה כך עד גיל ארבע עשרה.
בגיל הזה אנה התחברה אל זאק וכל החברים שלה מלונדון.
החבורה הזאת שנאה את כולם, חוץ מאנה.

משם הכל היסטוריה.

כל יום הולדת מאז גיל ארבע עשרה היה מסתיים בזה שאנה הייתה מתגנבת מהבית שלה באמצע הלילה אל החברים שלה בפארק.
הם היו מזמינים פיצות ושותים שתיות משכרות וזולות.

כמובן שהם היו מסיימים את הלילה בלהסתבך עם המשטרה וההורים שלהם, אבל זה היה שווה את זה. הם היו עושים כיף לא נורמלי.

כאן, באקדמיה של הילדים העשירים והמפונקים, אנה לא מתכוונת לספר שזה יום ההולדת שלה.

*

השמש עדיין לא הספיקה לזרוח כשהשעון המעורר של אנה צלצל והכריח אותה לקום אל העונש שלה עם לוקאס.

בחוץ הייתה רוח חזקה ומקפיאה מהרגיל.
העצים היו קרחים וכל העלים שלהם היו מפוזרים מסביב לשבילים.

אנה לא הייתה מצוידת מספיק.
היא שכחה לשים כפפות, גרביים ארוכות ואת הז'קט של התלבושת האחידה.
הרוח חדרה את החולצה הלבנה המכופתרת שלה ונכנסה אל עצמותיה.

היא הרימה את ראשה והביטה בלוקאס, הולך במרחק של כמה מטרים ממנה כאילו שזה יום קיץ חם ולא שם לב לזה שאנה הופכת לגוש קרח מאחוריו.