PINOCCHIO / פינוקיו

bonus 2

נ.מ טאהיונג

"אוף..." ערב שישי, כולם בדירה 12, נהנים מהשקט של היום חופש ולא מדברים.

עד שלגמד ניהיה משעמם.

"משעמם לי!!"

"מי שאל אותך?!" צרחתי עליו והוא נעמד בתוקפנות, "אני פאקינג ג'ימין המלך! אני לא מחפש שישאלו אותי!"

"הכתירו אותך על כיסא יא טמבל!"

"אותך לא הכתירו בכלל יא נבלה!"

"בשבילי, פינוקיו המלך שלי." ג'ונגקוק הצמיד אותי אליו בחיבוק ונישק את צווארי,
"איזה חנפן ג'ון." ג'ימין צחק בזמן שבן זוגי המשיך לפזר עלי נשיקות.

"כן אה? חנפן פיצוצים." אישרתי ובאותו הרגע נזרקתי לצד, "אתה לא מקבל אהבה ממני."

"לא!!" צעקתי בדרמתיות וניסיתי לעלות חזרה.

"אתה לא צריך אותו טאהטאה! בוא אלי אני אביא לך כמה אהבה שרק תרצה!!" ג'ימין צרח ומשך אותי אליו בחיבוק.

"בן זוג שלום." יונגי צייץ.

"ששש יוןיון, אני מנסה להוכיח נקודה."

"איכ אל תיגע בי גם אתה." דחפתי את ג'ימין ממני והוא פתח את פיו בהלם,
"בואנה מה יש לך אתה?!"

"אני רוצה שווארמה!"

"מה הקשר!" הוא צרח חזרה ואני נשמתי עמוק, מבין שבאמת אין שום קשר.

"סליחה."

"סולחים." אמרו המקהלה העלובה שלי.

"בוא אליי."

נזרקתי לידיו של בן זוגי ומצאתי את הנוחות במהירות, הוא תפס את פני והסתכל לעיניי למשך מספר שניות, לאחר מכן הרים מעט את ראשי ונישק אותן כאילו זו הפעם הראשונה.

כאילו זו הפעם הראשונה שהוא מתנשק.

"איכ ג'ון מה זה?!" התרחקתי ממנו בפרצוף נפגע והוא ציחקק, "מה אהוב?"

"לא אמרת לנו שאתה בתול שפתיים." הגמד לפתע אמר בחיוך מבולבל,
"הוא לא בתול שפתיים." עניתי בגילגול עיניים.

"שקרן."

"אני פאקינג פינוקיו!"

"עוד פעם זה." הטמבל ציקצק בלשונו,
"אתה יותר מיזה."

"אני אהרוג אותך." התחלתי לשהק והחיוך המשוחק של ג'ימין עלה על פניו, הוא חיכה שאחזור בעצמי אך נלחמתי,

"שיקרתי." הפסקתי.

הנבלה ציחקק בשקט וחזר לשכב בשקט לצד בן זוגו, עשיתי את אותו הדבר והדממה חזרה.
לא יכולתי להצביע על הסיבה שבחרנו לעשות שום דבר, אפילו נמנענו מלהדליק את הטלוויזיה, התחלתי להבין את הגמד,

השעמום תקף גם אותי.

אבל שתקתי כדי להימנע מלהרים לטמבל את הגאווה ונשארתי לבהות בקיר בשעמום,
מנסה לחשוב על משמעות החיים כהסחת דעת אך תמיד חזרתי לנקודת השעמום.