PINOCCHIO- five

1.5K 145 77
                                    

"טוב תכירו, זה יונגי."

"לא קוראים לנו 'תכירו' ג'ונגקוק, יש לנו שמות." ג'ימין אמר ברצינות ואותו חבר של ג'ונגקוק הסתכל בפרצוף מבולבל.

"מה?" יונגי שאל,
"כן ג'ימין, מה?" שאלתי אותו בעייפות ודפקתי בראשו, "אני טאהיונג." הושטתי את ידי והוא מתוך נימוס הושיט גם.

"לא, אתה 'תכירו' כנראה." ג'ימין נעץ מבט ממושך בג'ונגקוק שהשיב לו מבט קר,
"תפסיק להיות דביל."

"אמאש'ך דביל!" היכולות של ג'ימין לשחק את עצמו טיפש מהרגיל תמיד הפתיעו אותי, חיכיתי לתגובה של יונגי שעד כה לא הגיב בצורה שהייתי מצפה לה.

אדיש כמו השכן מדירה 12.

"טוב, רוצה להציג את עצמך ולתקן את האבל שנעשה לך?" יונגי פנה אליו כאל הגננת שלו וג'ימין הינהן בשמחה,
"אני פארק ג'ימין המלך!" צחקתי בקול וג'ונגקוק נעץ בי מבט שדרש שאפסיק ואמנע עוד מריבות עם 'ג'ימין המלך'.

"בני כמה אמרת שהם?" יונגי שאל וג'ונגקוק משך בכתפיו, "טאהיונג הולך להיות בן 21, אין לי מושג לגבי השני." הוא ענה והסתכל עליי במבט עייף,

"הארנק שלי אצל ג'ימין."

"המלך!"

"אני ממש לא הולך לקרוא לך מלך." ג'ונגקוק גילגל את עיניו בגסות ודחף את כולנו לעבר הסופר שלא ידע מה מחכה לו.

"אני רוצה להיכנס לעגלה!" ג'ימין צרח ברגע שתפסנו לנו עגלה משוחררת ונכנסנו לסופר,
"אתה לא נכנס לעגלה." קבעתי עובדה אבל הוא התעלם מדברי והתחיל לעלות בחוסר זהירות לבפנים.

"גמד, אני נשבע שאם אתה לא יורד אני מגלגל אותך לכביש." שהקתי, רואה את הפנים המרוצות של ג'ימין נחשפות,

"פינוקיו." ג'ונגקוק נקב בשם התסמונת שלי בהזהרה אך בחרתי להתעלם.

"צא משם!"

"לא!" הוא התיישב בתוך עם רגליים שלובות והפנה את ראשו לצד, מתחמק מעיני כמה שיכל אבל אני לא הייתי מוכן לשטויות האלה.
"אמרתי לך צא!" משכתי בשיערו והוא אחז בידי כדי למנוע ממני לקרוע את השיער מהמקום,

"לא רוצה!"

"ג'ימין! אני סופר עד שלוש!"

"כי אתה לא יודע לספור עד ארבע?" הוא שאל למרות שלא היה במצב טוב בשביל הומור ועקיצות.

"אחד..." התחלתי והרמתי את ראשו אליי,
"בשלוש אתה גמור." והפעם לא שיהקתי, מה שהפחיד אותו יותר.

"שתיים," חיזקתי את האחיזה והוא נאנק מכאב, חושב שזה מזיז לי.

"ש...לו-" אך לפני שהספקתי להשמיע את הצליח האחרון במספר- ג'ונגקוק שיחרר בכוח את היד שלי מהשיער שלו והרחיק אותי מג'ימין.

"זה מספיק."

"אל תתערב דירה 12, ג'ימין צריך לצאת מהעגלה כי לאף אחד אין כוח לסחוב אותו כמו תינוק בכל פעם מחדש!" צעקתי את סוף המשפט כדי להבהיר לג'ימין שאי אפשר לחזור על אותו הדבר שוב ושוב.

PINOCCHIO / פינוקיוOnde histórias criam vida. Descubra agora