(לא ערוך, תקראו את הסוף.)
נ.מ ג'ונגקוק.
"אתה עד כדי כך לחוץ ללכת לקנות את הנעליים שאין לך סבלנות לזה, אה?" שאלתי את פינוקיו והוא רק חייך ברכות, שמח שבחרתי לקחת את זה לכיוון אחר.
"תודה." היה הדבר היחידי שאמר.
"בכיף פינוקיו, אני רק אלך להביא שתיה ואני חוזר." הבטחתי בחיוך והלכתי לקנות,
"תשתמש בשלי!" הוא צעק ואני נזכרתי באיום, נזהר.
"תענה תענה תענה," שמעתי אותו אומר בלחץ לעבר הטלפון, מנצל שהלכתי כדי לוודא את בריאות הבית.
-'כאן ג'ימין המלך שלכם! כנראה שלי לעומתכם יש חיים אז אני לא יכול לענות. אבל היי! תשאירו הודעה- אה נבלות? פארק סיים!'
"ג'ימין אני נשבע לך, אם משהו נהרס בבית בגללך אתה תתהפך בקבר עוד היום, מובן?!" טאהיונג השאיר את ההודעה וניתק בכעס, מתכנן בראשו רצח מפורט.
"אל תדאג פינוקיו, יונגי איתו." חזרתי עם השתיה והוא גיחך, "זה לא מרגיע אותי ג'ון, ג'ימין גורר איתו אנשים לשטויות שלו."
"יונגי גורר איתו אנשים לשקט שלו." ביטלתי והוא קם ממקומו בתחרותיות,
"יונגי בטח עכשיו קופץ על השולחנות."
"ג'ימין בטח יושב מחוץ למטבח ורואה טלוויזיה בשקט." עניתי והוא הפעם צחק בקול,
"תגידד, נראה לך שהמכה הזה מסוגל לראות טלוויזיה בשקט?!"
"אם יונגי שם, אז כן."
"תארוז את האוכל דירה 12, אנחנו הולכים הביתה." הוא הסתכל בדרמתיות אל האופק כמין ניסיון ליצור אווירה דרמתית ואני נאנחתי.
"המוכרת צריכה לארוז."
"אמרתי תארוז ת'אוכל!" הזעזוע בעיני לאחר מה שאמר הוציא אותו מההצגה,
"מה אתה בהלם?" הוא ציחקק וניפנף עם ידו מולי.
"א- היה לי דה ז'ה וו מפחיד עכשיו." ניערתי את הראש והוא הסתכל עלי בבילבול,
"או...קי, בוא נלך לארוז את האוכל ולבדוק מי צדק." הוא המשיך והרים את מה שנשאר.
"אנחנו צריכים לקנות קודם נעליים."
"נו נו נו, נקנה כבר מחר או משהו, כשג'ימין יהיה פאקינג קשור לרצועה."
יכולתי להתווכח איתו אך המראה הלחוץ שלו מנע מהמוכרת להתחיל איתו.
אז שיחררתי להיום.
-
"רדדד!!"
"לא רוצה! אתה תרביץ לי!"
"מה? אני נראה-לך טאהיונג? פשוט רד!"
"הופה למי?"
"מה? לאף אחד! ג'ימין פשוט רד זה מסוכן!" יונגי ביקש וניסה לשמור על היציבות של השני, מתחנן שטאהיונג יבוא כבר על מנת לרסן אותו.
YOU ARE READING
PINOCCHIO / פינוקיו
Humor'-"אכפת לך שאלך להתחיל איתה?" הוא שאל ומיהר להוסיף, "בגללי?" וכשעניתי בצחוק מזלזל-'לא'השיהוקים חזרו. מה לעזאזל?-' קים טאהיונג הלוקה בתסמונת פינוקיו* מצטרף לחייו של שחור השיער, ג'ון ג'ונגקוק. - הערות חשובות לקראת הסיפור. סיפור מתמשך לפעמים *תסמונת פי...
