PINOCCHIO-27

1.4K 111 79
                                    

"נו?! מה אמרו לך?!"

"יש לי גבס גמד מטורלל, תבין לבד!!" ג'ימין שהיה רגיל לצעקות מהשני צחק, לא מרגיע את טאהיונג שידו כעת הייתה מוצמדת וחבושה לגופו.

"הרופא אמר שזה שבר ולהישאר עם זה חודש, ב-15.6 צריך לחזור אליו." דייר 12 אמר,

מפחד להודות שדווקא נהנה היום.

"מה שהוא אמר, חתיכת טמבל."

"פינוקיו... אתה בטח עייף מהסיבובים שעשינו, רוצה ללכת לנוח?" ג'ונגקוק הציע בחיבה בזמן שידו עוד אוחזת ביד הבריאה של השני.

"אני באמת מותש..." התלבט, מזיע מעט.

"היי היי הרקולס! אני רואה מה אתה עושה פה!" ג'ימין הפריד בניהם, "הוא עדיין החבר הכי טוב שלי אתה יודע."

"תגיד את זה ליד שלי יא חתיכת מזבלההה!"

נ.מ ג'ונגקוק

האחיזה סביב ידי התחזקה בכל רמת כעס שג'ימין דחף את פינוקיו אליו, לא מכאיב לי.

"תפסיק לצעוק עלי, אני עדיין כועס!"

"למי לעזאזל אכפת מהכעס שלך?!" הפעם טאהיונג שאג, כועס במעט קיצוניות אך זה רק בגלל שהיה צריך ללכת למקום ששנא,

בית החולים.

"טאה טאה..."

"זה לא יעזור לך גמד," הוא שיהק ואני צחקתי בחוסר שליטה- גורם לו לנטוש את ידי ולקוות שג'ימין יוכל להרגיע אותו מעט.

"אני מבקש סטופ." הוו, סטופ.

'סטופ' הוא מין הסכם שכנראה וקבעו עוד בתקופת הנעורים שלהם.
בתור פינוקיו- טאהיונג חיי בפחד מתמשך שבעקבות הריבים שלו עם ג'ימין לבסוף יאבד את החבר היחידי שלו באותה תקופה לכן ביקש את האפשרות לעצור וויכוחים סוערים בציוץ קטן של:'סטופ' וישר התנהלו רגיל,

שום וויכוח לא נראה באיזור.

אך היה לזה חוקים, רק 3 'סטופ' בחודש.
כל סטופ צריך להחזיק ליומיים.

"טוב, נשאר לך עוד שתיים לחודש, יש משהו לאכול?" פינוקיו התרכך ישירות וג'ימין חייך בניצחון,

"כן! הכנתי אוכל!"

"אתה פאקינג מה?!"

"אנחנו בסטופ שכחת?!" אנחה אומללה נפלטה שוב והוא התקרב אלי יותר, אוחז בפני ביד אחת ומבקש בנואשות:

"אני יכול לישון אצלך ביומיים הקרובים?"

"למה פינוקיו?"

"כדי שכל הזיהום אוויר מהבישול של ג'ימין יצא לי מהבית." צחקתי בקול והינהנתי קלות,
מנסה להגיע לשפתיו בנשיקה.

"תתרחק ממנו הרקולס!" לעזאזל איתך ג'ימין.

"אם לא תנשק אותי עכשיו אני אתגרש ממך."

PINOCCHIO / פינוקיוWhere stories live. Discover now