אל סן פרנסיסקו

403 24 5
                                    

נ.מ. פרסי
חג המולד עבר נשארנו בחדר הנחיצות ותכננו פעולות חדשות נגד האחים קראו, עד עכשיו עשינו גרפיטי כתבנו על קירות משפטים שידענו שיעצבנו את אוכלי המוות אבל עכשיו צריך להגביר את האש

"אוקי אז למישהו יש רעיון?" שאלתי את לונה נוויל ג'יני ואנבת'
"אולי נשבור דברים" לונה הציעה
"רעיון טוב, ואפשר גם לשחרר תלמידים מהצינוק" אמרה אנבת'
"כן לשחרר זה טוב" אמרה ג'יני
"טוב אז נתחיל בלשחרר ואולי
בתחילת פברואר נשבור מראות" אמרתי וכאן נעלנו את הישיבה שלנו

ספרנו לכולם על התוכנית החדשה ואחרי זה מייקל קורנר הלך להביא את הרדיו בשביל שנשמע את 'מבט לפוטר'

ואז לי ג'ורדן פתח את השידור
"שלומות לכל המאזינים שלנו, אנו מצטערים אל אי הסדר בשידורים אבל חברנו אוכלי המוות היקרים התגעגעו אלינו אז הם קפיצו לביקור, איש לא נפגע"
אבן ירדה מהלב של כולנו

"ועכשיו לחדשות, אנו מצטערים לבשר לקהילת הקוסמים על מותו של רונלד ביליוס וויזלי שנפטר ככול הנראה ממחלה מוגלגית הנקראת 'דלקת ראות' אנו משתתפים בצער משפחתו"
לי ג'ורדן אמר ולרגע אחד כל חברי 'צבא דמבלדור' היו בשקט גמור

רון היה אחד המייסדים של האירגון ובכללי המוות שלו הוא שוק עבורנו זה היה בלתי נתפס, אני לא אשכח שרון בהתחלה לא אהב אותנו אבל הוא היה אדם טוב בסופו של דבר ולמרות שראיתי הרבה אנשים מתים זה עדיין היה קשה לי

"...לא ידוע מקום הימצאם של הארי והרמיוני אבל במקרה שהם שומעים אותנו, אנחנו אתכם ומחזקים אותכם היכן שתהיו,
וכן אנחנו מצטערים לבשר על מותו של קסנופיליוס לאבגוד שנמצא בביתו ללא רוח חיים.
באותה שעה קיבלנו דיווח לפיו זוג מוגלגים נרצחו בשעות הבוקר איננו יודעים את שמם אבל זה לא מוריד מהזעזוע שלנו מהמקרה הזה"

הבטנו בלונה שהייתה מזועזעת אבל החזיקה את עצמה כדי לא להשיבר מול כולם ולשדר בכך את חוסר האונים שגם ככה היה

"מאזינים יקרים אנו מבקשים מכם להצטרף אלינו לדקה של דומיה לזכרם של רון וויזלי קסנופיליוס לאבגוד והזוג המגלוגי שאתם שמם איננו יודעים"

במשך דקה עמדנו כולנו בשקט כל אחד בתוך המחשבות שלו
"תודה לכם" אמר לי
"ועכשיו נעבור אל..." כאן הפסקתי להקשיב גם בגלל היותי חצוי ואתם יודעים הפרעות קשב וזה אבל גם בגלל שאני שונא את החדשות האלה

שיש ממש מקרים נדירים שיש חדשות טובות לרוב זה חדשות מהסוג הזה, עוד מישהו חף מפשע נהרג בגלל המשרתים צמאי הדם של סבא שלי
הייאוש הורגש אצל כולם אבל אין לדעת מתי הסיוט הזה יגמר...

נ.מ. הארי
התעתקנו ליער דין כי זה המקום הראשון שעלה בדעה של הרמיוני
"הייתי כאן אם אבא שלי ו... כאן אבא שלי ואמא שלי הכירו" היא סיפרה לי אחרי שסיימנו להקים את האוהל ולהטיל את כל לחשי ההגנה שהכרנו
"איך בדיוק?" שאלתי אותה, היינו חייבים הסחת דעת עכשיו
"אממ הוא בדיוק סיים את התאור שלו אז הוא בא לכאן לחופשה קצרה ואין לי ממש מושג מה אתנה עשתה כאן" היא אמרה לי

הסיפור של הרמיוניWhere stories live. Discover now