הסיפור של הרמיוני

איחוד כוחות

נ.מ. דראקו
חודש עבר מאז התחילה השנה ומדהים שכבר קרה הרבה, פרופסור אמברידג' ללא ספק פסיכופטית אמיתית אני בהחלט מבין למה משרד הקסמים שלח אותה לכאן.

ויש גם את החדשים אנבת' צ'ייס ופרסי ג'קסון הנכד של אדון האופל, ראיתי אותם מסתובבים הרבה עם גרינג'ר, האמת שזה לא כזה מפתיע אנבת' חכמה כמו הרמיוני אבל פרסי? טוב מין הסתם הוא ילך לכל מקום שאנבת' תלך.

אבל הנושא הכי מדובר זה פוטר, בכל מקום מדברים עליו והפעם לא בקטע טוב, בסלית'רין כמובן יודעים את האמת אדון האופל באמת חזר אבל למה להגיד את זה? כי כרגע אפשר להנות מזה שהאויבים שלנו סובלים.

אני בניגוד לשאר "חבריי" לא מאמין בזה שילדי מוגלגים הם בעלי דם מלוכלך יותר משלנו אבל אני מפחד להגיד את זה בקול בגלל אבא שלי אם הוא ידע אני יחוטף, ואני גם לא רוצה להיות אוכל מוות...

בזמן שהייתי טרוד במחשבות עברתי ליד המשרד של מקונגל והדלת הייתה פתחוה קצת אז החלטתי לנסות לשמוע מהשיחה שלהם
"...את מבינה מינרווה לא מדובר בסתם צרוף מקרים"
"אבל אלבוס אתה לא חושב שמדובר באתה יודע מי? זה פשוט הגיוני עכשיו שהוא חזר"

הגיוני שהם ידברו עליו כאן מין הסתם הם לא יכולים לדבר על זה בחדר המורים כל עוד אמברידג' שם.

"מינרווה לפני שנתיים התחלתי לחשוד שוולדמורט עומד לחזור כי היו סימנים, אבל באמריקה? אנחנו יודעים טוב מאוד שהוא היה בכלל באלבניה"
"אז מה אתה אומר בזה אלבוס?"
"במהלך השנתיים האחרונות קרו מספר דברים שאין להם הסבר שגם המוגלגים וגם הקוסמים לא הבינו כיצד הם קרו, וזה אומר
שיש לנו עסק... עם חצויים"

זה נשמע שהם מתקרבים לדלת אז הלכתי מהר כדי שלא יחשבו שאני מרגל בשביל וולדמורט, ותוך כדי שהלכתי שמעתי את השיחה בראש שלי, אבל לא ליותר מדי זמן
הגעתי לפינה שלי ששם אני יושב כשאני רוצה להיות לבד, וראיתי את הרמיוני בוכה

הרמיוני הייתה יפה וחכמה ו... טוב גם מאוד חזקה אני טעמתי על בשרי את מגע האירופים שלה, אבל אף פעם לא יכולתי לדבר איתה כי היא ילדת מוגלגים ואני כיאלו טהור דם וכל השטויות האלה... היא לא שמה לב שאני לידה אז החלטתי ללטף לה את הגב זה היה נראה לי שיש בזה משהו מנחם

"הי מה קרה?" שאלתי אותה
ואז היא הסתובבה וראתה שזה אני
"אתה רוצה לדעת בשביל אחרי זה ללכת ולהשפיל אותי? הספקת לשכוח את האגרוף שנתתי לך? אתה רוצה עוד אחד?"
"אהה זה אל תדאגי ממש לא שכחתי, אני נשבע שאני רק רוצה לעזור, אני יודע שזה לא אמין אבל אני מקווה שאת מאמינה לי"

היא נרגעה קצת ואחרי שהיא היססה קצת היא הניחה עלי את הראש ובכתה קצת ואני ליטפתי אותה ואמרתי לה שיהיה בסדר למרות שלא היה לי מושג ממה אני מנחם אותה אז זה נשמע קצת מטופש להגיד שיהיה בסדר אבל עדיין