הסיפור של הרמיוני

הוגוורטס

נ.מ. רון
אחרי המפגש המוזר עם אבא של פרסי הלכנו לקנות לפרסי ואנבת' שרביטים.
"שנהים חדשים?" שאל אולבנדר הם הינהנו ואוליבנדר מדד את הידיים שלהם ואז הושיט לאנבת' שרביט ובשניה שהיא נגעה בו היא זהרה באור כסוף
"אין ספק זה השרביט, אורן 26 סנטימטרים ונוצה של ינשוף"
בחיים לא שמעתי על שרביט עם נוצה של ינשוף זה נשמע מוזר, לבנתיים אוליבנדר עבר אל פרסי אבל נראה שהוא בניגוד לאנבת' מתקשה למצוא לעצמו שרביט ואז אחרי מה שנראה כמו נצח הוא סוף סוף מצא כאשר מין הילה כחולה נהייתה מסביבו.
"עץ זית 21 סנטימטרים ואבקה של פנינה נדירה, כל שרביט זה 7 אוניות דרך אגב"

רציתי כל כך להגיע בחזרה למפקדה ולדבר עם הארי והרמיוני, כל הסיפור הזה ממש חשוד בעיני השרביטים המוזרים האלה ואבא של פרסי, לא יודע משהו פה לא יסתדר לי.
 
                      ***** 

כשחזרנו אני הארי והרמיוני ישבנו בחדר שלי של הארי פרסי פרד וג'ורג',
"משהו חשוד קורה כאן אם אתם שואלים אותי" התחלתי "הליבות האלה שבשרביטים שלהם? בחיים לא שמעתי על ליבות כאלה"
"גם אני לא" הוסיף הארי, הרמיוני שתקה נראה שהיא חושבת
"אני לא יודעת" היא הודתה בסוף
"ואבא שלו? גם זה חשוד אתם לא חושבים?" המשכתי

"אהה... לא" הסתכלתי על הרמיוני בפליאה
"איך לא? הרמיוני פתאום הוא שם והוא גם במקרה קוסם זה לא נראה לך קצת חשוד?"
"לא רון הוא אמר שההורים שלו התגרשו שהוא היה קטן, אני דווקא חושבת שזה מאוד הגיוני"
"הרמיוני יכול להיות שרון צודק את יודעת?"
"באמת? איך בדיוק? על סמך מה אתם אומרים את זה? איזה הוכחות?"
היא נראתה על סף עצבים, חשבתי על הוכחה טובה שתגרום להרמיוני לפתוח את העינים,
אחרי כמה דקות שברתי את השתיקה.

"הרמיוני אני לא חושב שהם רשעים או משהו כזה אבל עדיין הם לא מספרים לנו את כל האמת הם מסתירים משהו והם חייבים לספר לנו, זאת אומרת למסדר"

"חייבים?!" היא צעקה "הם לא חייבים למסדר כלום רון וזאת בחירה שלהם אם הם לא רוצים לספר על עצמם יותר מדי ולמסדר אין סיבה מוצדקת לחייב אותם" היא סיימה בלהט.

"דווקא כן" המשכתי זה פשוט הציק לי,
"כמה דקות שדברת עם אנבת' על ספרים וכבר את מגנה עליהם ככה? כל כך מהר הם קנו אותך? התזמון של כל זה מאוד מחשיד ואיך שהוא עשה הצגה של מסכן שהוא סיפר על ההורים שלו, שהם בסך הכל גרושים! זה לא שהם נרצחו שהוא היה קטן"

"אתה שומע מה יוצא לך מהפה רון? בסך הכל גרושים?! מה אתה חושב שזה קל? עד עכשיו היה לך בעיות במשפחה שלך רון? לא! אין לך מושג איך זה מרגיש ואני מצטערת הארי אבל גם לך לא, כי יש לך זיכרונות טובים מההורים שלך והם אהבו אותך כל כך עד שהם הקריבו את החיים שלהם בשבילך.
אין לכם מושג איך זה לראות את אמא שלכם פעם ב... המון שנים אין לכם מושג איך זה מרגיש משפחה מפורקת שכולם רבים כועסים על כולם אז תפסיקו להיות בראש האולימפוס ולהסתכל על שאר העולם מלמעלה!"

וכשהיא סיימה לדבר היא יצאה מהחדר וטרקה את הדלת אחריה.
"אני חושב שפגנו לה בנקודה רגישה" אמר הארי
"כן...יכול להיות, אבל עדיין יש סיכוי שזה נכון, נכון?"
"אממ... לא יודע, לי דווקא נראה שזה לא נכון וזה סתם צרוף מקרים" הארי אמר לי

הרמיוני לא דיברה איתנו כל הארוחה אבל לעומת זאת עם ג'יני ועם אנבת' היא דברה ועוד בהתלהבות רבה לקראת סוף הארוחה אמא אמרה שצריך ללכת לישון כי מחר נצטרך להגיע מהר לרכבת.

נ.מ. הארי
כשעלינו לרכבת רון והרמיוני הלכו לתא של המדריכים ואני פרסי ואנבת' חיפשנו מקום, בסוף ישבנו עם נוויל באחד התאים בסוף הרכבת, הייתה בהתחלה שתיקה מביכה כי נוויל לא הכיר את פרסי ואנבת'
"אממ נוויל תכיר אלה פרסי ג'קסון ואנבת' צ'ייס הם בחילופי סטודנטים"
"נעים לי מאוד" הוא ענה הם השיבו לו גם בברכה
"הייתם באילברמוני?"
"אהה כן" ענתה אנבת'
"באמת? מגניב באיזה בית?"

אבל למזלם לפני שהם הספיקו לענות רון והרמיוני נכנסו לתא
"הי נוויל מה קורה? נחש הארי מי המדריך של סלית'רין"
אהה איך שרון אמר את זה הבנתי מיד "מאלפוי נכון?"
"כן" השיבה הרמיוני "ביחד עם הפרה הזאת פרקינסון"
"ואנתוני גולדשטיין ופדמה פאטיל ברייבנקלו"
"וארני מקמלין וחנה אבוט מהאפאלפף"
               
             ***************

אחרי כמה שעות הגענו סוף סוף להוגוורטס,
פרופסור מקונגל אמרה לפרסי ואנבת' לשבת איתנו כאילו בשולחן של גריפינדור אז הם ישבו לידנו ואחרי המיון התחלה הסעודה וכמובן גם הדיבורים, ראיתי את פרסי מדבר עם נוויל ואת אנבת' מדברת עם ג'יני והרמיוני ובגלל שנוויל ופרסי ישבו לידי החלטתי לנסות להתחבר לשיחה שלהם ולהבין מי זה פרסי ג'קסון

"אני מאוד אוהב את השיעור של תורת הצמחים זה משהו שקל לי להבין"
"אני מחכה ללמוד על חיות פלא זה נשמע מעניין מאוד" 
"אני" פתחתי ושניהם הסתכלו עלי "אוהב את התגוננות מפני כוחות האופל"
"באמת למה?" שאל פרסי
"אני חושב שזה בגלל שזה השיעור החזק שלי"
הסברתי וזה די נכון
"התגוננות מפני כוחות האופל זה שיעור חשוב אבל נראלי שרק בשנה השלישית הצלחתי בו"
השיב נוויל, וככה נמשכה השיחה הזאת במהלכה פרסי חיזק מאוד את נוויל לעודד אותו וזה די הפתיע אותי

אבל שבדיוק באתי להסביר לפרסי על קווידיץ' דמבלדור התחיל בנאום שלו
"ברוכאים הבאים לעוד שנה בהוגוורטס, יש כמה דברים חשובים להגיד וראשית אני שמח להציג את הפרופסור דולוריס אמבריג' שתלמד את התגוננות מפני כוחות האופל" באולם נשמעו כמה מחיאות כפיים ואז דמבלדור המשיך
"וגם את פרסי ג'קסון ואנבת' צ'ייס שעשו עם שני תלמידים שלנו החלפת סטודנטים מכיוון ששני התלמידים היו מגריפנדור הם ישובצו לבית זה לפי הנוהל ויצטרפו לשנה החמישית, אני מקווה שתהנו בזמן שהותכם כאן"

שוב היו באולם כמה מחיאות כפיים ופרסי ואנבת' נראו די נבוכים, ואחרי עוד קצת הודעות הלכנו למגדל של גריפינדור.
כשנכנסתי ראיתי כמה אנשים מסתכלים עלי באופן מוזר ואצל כמה מהם ראיתי את 'הנביא היומי' אהה אוקי עכשיו הכל ברור הם קוראים את השטויות האלה, עליתי לחדר ראיתי את דין ושיימוס כבר מתארגנים לשינה ואת נוויל ופרסי מדברים החלפתי לפיג'מה והלחתי לישון ולפני שנרדמתי חשבתי שאין ספק שזו הולכת להיות שנה קשה.

מקווה שאהבתם, חשוב לי לציין שגם אם יש כאן דברים שלא הכי נכונים אז לא נורא ואני דסלקטית אז תסלחו לי על השגיאות כתיב