_כללית_
טאהיונג יצא מהחדר בבגדים המלכותיים והכתר על ראשו, הוא התעלם מכל חייל או שומר או משרת שניסה לומר לו משהו והוא המשיך לכיוון היכל המלך.
הדלתות נפתחו בפניו והוא נכנס פנימה כשהדלתות נסגרות אחריו "כאן קיבלתי את ההודעה שאני יהפוך למלך" אמר טאהיונג לעצמו כשנזכר בהודעת המלך לגבי הכתרתו ונאנח "והנה אני כאן, אחרי ארבע שנים" אמר טאהיונג בחוסר הבעה כשעלה אל עבר כס המלכות.
"הרבה השתנה מאז" אמר טאהיונג בחיוך מריר "יותר מבדרך כלל" אמר טאהיונג בגיחוך והתיישב על הכיסא של אביו בשילוב רגליים "זה לא המקום שלי" טאהיונג אמר בקול בטוח ויציב כשנאנח ונשען אחורה.
"אני לא מאמין שהפרתי את השבועה שלי" אמר טאהיונג ועצם את עיניו ואז גיחך כשפקח אותם "כל פעם שהייתי סוגר את העיניים הייתה יורדת דמעה אז" טאהיונג מלמל כשנזכר בכל הפעמים של העצבות שקרו לפני שנים.
"אוח לאן הגעתי!" טאהיונג צעק באנחה בתוך ההיכל הריק והגדול עד שהשתתק כששמע צעדים רבים מהירים מבחוץ והניח שאלה משפחתו שהגיעה.
הוא צדק, הדלתות נפתחו וחשפו את משפחת המלוכה ואת יונגי בניהם.
טאהיונג נשך את שפתו התחתונה כשראה שכולם או בוכים או עם דמעות חלקיות בעיניים.
הוא קם מהכס וירד במדרגות באיטיות לעבר אימו שרצה אליו "אלוהים אדירים! תודה שהחזרת אליי את בני!" צעקה המלכה ג'יני בבכי וחיבקה את בנה בחוזקה, לא רוצה לעזוב וטאהיונג מצד אחד היה שמח ומצד שני היה עצוב אבל עדיין הוא חיבק את אימו בחזרה וליטף באיטיות את כתפה.
"זה בסדר, אני פו" אמר טאהיונג כשדמעות החלו לעלות לעיניו אך הוא מייד השתלט עליהם ולא נתן להם לרדת או להיראות.
"אני לא מאמינה שאתה פו" אמרה אימו וניתקה את החיבוק כדי להסתכל על פניו של בנה הבכור עם עיניים מלאות בדמעות "כל כך גדלת" אמרה ג'יני והניחה את ידה על הלחי הימנית של בנה אך לא ציפתה שיזוז מעט כדי להתחמק.
"אני בסדר אמא" טאהיונג אמר כשניסה להראות רגשות או להעלות חיוך אבל כל מה שהצליח לעשות היה חיוך קטנטן, שבקושי אפשר לראותו.
"טאהיונג-אה" אביו אמר וחיבק את טאהיונג בזרועותיו הגדולות כשג'יני זזה מעט כדי לתת להם להתחבק "איפה נעלמת בני? איפה!? חיפשנו אותך בכל מקום" אמר המלך באנחה כשדמעות קטנות ירדו מעיניו "אני בסדר עכשיו אבא" אמר טאהיונג כשהוא לא מרגיש בנוח עם כל המייצג הזה.
אביו שיחרר את חיבוק והסתכל אל תוך עיניו של בניו כשתפס בכתפיו אבל הבעה מבולבלת הופיעה על פניו כשעיניו של בנו, לא נראו כמו שנראו פעם.
"ג'ימין" טאהיונג קרא לאחיו שהדמעות שלו כבר טפטפו והרטיבו את כל בגדיו "אתה לא שמח לראותי?" שאל טאהיונג באנחה קטנה שסקר את אחיו הקטן שהחזיק בזרועו של הנסיך יונגי "לך לאחיך ג'ימיני" אמרה המלכה וג'ימין עדיין עמד שם כשהדמעות לא מפסיקות לרדת והלם על פניו.
YOU ARE READING
the long lost prince/ tk🔛
Mystery / Thrillerהנסיך קים טאהיונג בן ה-18 נעלם ביום ההכתרה שלו למלך הבא. עברו שנים מאז היעלמותו והחיפושים ברחבי הממלכה טרם הופסקו. עלו ספקולציות שהנסיך נפטר לפני שנים, עלו גם ספקולציות שהוא עדיין חי אי שם. האם הנסיך עדיין חי? למה הוא נעלם? לאן הוא נעלם? אין לאף אחד...
