פרק ארבע עשרה💏

45 10 0
                                    

_כללית_
"מה אתה עושה פו?" שאל נסיך שחור השיער את שחור השיער שהתיישב לידו "חיפשתי אותך"ענה חברו היחיד בארמון והסביר "שמעתי מהנסיך ג'ימין מה קרה קודם לכן" הנסיך מבין השניים גיחך כשהסתכל על האחר.

"ובאת לראות שלא ברחתי?" שאל המלך העתידי בפנים קרות חסרות הבעה "באתי לראות שאתה בסדר" ג'אנגקוק אמר כשהסתכל לתוך עיניו של טאהיונג שניתק את המבט באנחה כשהסתכל על הידיים שלו.

"המלכה בסדר?" שאל לבסוף קים את ג'ון שהנהן את ראשו לחיוב "היא הלכה לרופא, היא תהיה בסדר" הסביר ג'ון וטאהיונג המשך להסתכל מטה אל ידיו כשהנהן לחיוב.

"הם ראו" אמר הנסיך לאחר כמה דקות של שתיקה בין השניים והסתכל אל האחר שהקשיב "זה היה חייב לקרות במוקדם או במאוחר" הסביר שחור השיער למלך העתידי שהסתכל הצידה.

"אני פגעתי באמא שלי" הנסיך הבכור אמר כשהסתכל בחזרה אל ידיו "אני כל כך דפוק" התוודה טאהיונג כשאמר את דעתו וג'אנגקוק מיהר לשלול "אתה לא דפוק, אתה פגוע טאהיונג" אמר ג'ון במהירות ובקול נוקשה כשהאמין בכך בכל ליבו.

קים אמר "אתה לא מכיר אותי" לג'ון שהוריד את מבטו וכיווץ את שפתיו בתסכול, איך הוא יסביר לטאהיונג את מה שהוא רואה בו?

"לא הייתי צריך לחזור ג'אנגקוק" טאהיונג אמר כשהסתכל לתוך עיניו של ג'אנגקוק שמייד הביעו מחאה "אתה הצלחת לברוח טאהיונג, לברוח מהמוות, מהעינויים ומהסבל שעברת שם טאהיונג, אתה ברחת ואתה צריך להתגאות בזה שחזרת" ג'אנגקוק אמר כשהביט לתוך עיניו של שחור השיער היושב מולו.

"אתה הצלחת בכל מה שאנחנו נכשלנו טאהיונג, אף אחד לא ציפה ממך לחזור ולהתנהג כמו שהיית" ג'ון אמר כשהדמעות התחילו לעלות והופיעו בעיניו השחורות והמהפנטות.

"אתה עברת כל כך הרבה טאהיונג, עברת כל כך הרבה דברים שאף אחד אחר לא אמור לעבור" שחור השיער המשיך לומר כשהדמעות יורדות מעיניו אל לחייו "אתה לא יודע כלום" שלל טאהיונג את ג'אנגקוק שלא וויתר.

"אתה צודק, אולי אני לא יודע. אבל. אני יכול להגיד רק מלהסתכל עלייך כמה אתה פגוע, מפוחד, מתוסכל. מאף אחד חוץ מעצמך" אמר ג'אנגקוק כשהכריח את טאהיונג להסתכל לתוך עיניו המהפנטות.

"אולי אני לא יודע הכל, אבל אני רוצה לדעת ואני יודע שזה מורכב בשבילך ואני מוכן לחכות. לחכות עד שתיפתח אליי" ג'ון אמר לבסוף וטאהיונג התקרב אליו כשהוא עדיין מהופנט מעיניו וממילותיו.

בלי להשים לב בכלל, שפתיו של טאהיונג נחתו על שפתיו של ג'אנגקוק ושניהם זזו בתיאום כה מושלם.

שניהם הרגישו משהו באותו הרגע, שניהם השתוקקו לזה, שניהם רצו את זה, שניהם חשקו בזה יותר מכל דבר אחר, שניהם אהבו את זה.

the long lost prince/ tk🔛Where stories live. Discover now