_טאהיונג_
כבד לי מידי כל הארוחות האלה, כל המבטים האלה.
ידעתי שג'ימין ויונגי מתחתנים, אחרי הכל אני לא חייתי מתחת לפני האדמה.
לא רציתי ללכת לחדר ולטבוע ביגון של עצמי אז הלכתי למתחם האימונים של הארמון.
זה כל כך משחרר לא לתת את החיוכים שכולם מצפים ממני לתת, זה כל כך משחרר להיות אני בארמון המוזר הזה.
"הוד מעלתך" קדו אליי החיילים כשעברתי לידם עד שהגעתי אל מתחם האימונים, הארמון הזה לא השתנה בשיט "תמשיכו" אמרתי כשכל החיילים שהתאמנו עצרו את הקרבות וקדו אליי וכנראה חיכו עד שאלך.
הם המשיכו בשלהם ואני הסתכלתי עליהם קצת עד שהמשכתי ללכת באיטיות לעבר המתחם השני שבו המתחילים מתאמנים.
"מישהו יודע מה לא בסדר בעמידה שלו!?" שמעתי צעקה והסתכלתי מסביב וראיתי את הג'קסון הזה עומד ליד איזה חייל מתחיל בן איזה 17 אולי? וכולם נעצרו כשהסתכלו עליו, הם לא שמו לב אליי.
"אף אחד!?" צעק ג'קסון על החיילים שהורידו את ראשם אל עבר המפקד "רגלו צריכה להיות יותר יציבה ופסוקה וכשהוא נותן את המכה הוא צריך לתת את המכה עם פנים הרגל ולא עם הצד כדי לייצב את עצמו בנחיתה וגם כדי לקבל פחות כאב" אמרתי מאחר ואף אחד לא ענה וכל המבטים עברו אליי.
"הוד מעלתך!" החיילים כולם קדו אליי כולל ג'קסון.
זה הבייסיק של הבייסיק, איך הם לא ידעו על זה?
"איך ידעת הוד מעלתך, זאת הפעם הראשונה שלך כאן לא?" שאל ג'קסון כשהרים את ראשו, כן זאת פעם ראשונה שלי בשבילם אבל לא הפעם הראשונה שלי רואה את זה "ראיתי את התרגיל הזה כבר פעם" אמרתי והמשכתי ללכת.
איך אני מתגעגע לקשת שלי... בזמן הזה הייתי צד עכשיו... לאן התדרדרתי?
החלטתי לחזור לחדר שלי ולטבוע ביגון של עצמי אבל לפחות שם אני יכול להתאמן בחרב ובחץ וקשת.
נכנסתי לחדר שלי ונעלתי את הדלת, זרקתי את הכתר שהיה על ראשי על המיטה ופרעתי את השיער שלי כשהסתכלתי במראה הגדולה "אני לא מתאים לכאן" אמרתי כשהסתכלתי על עצמי במראה.
הורדתי את החליפה המלכותית המעצבנת והמגרדת הזאת ונשארתי ללא חולצה "לפחות אוויר, ביקשתי הרבה?" שאלתי את עצמי כשפתחתי את החלון בחדר והסטתי את הווילון כדי לקבל אור שמש.
"הרבה יותר טוב" אמרתי ונשמתי את האוויר הצח שנכנס לחדרי בסערה והלכתי כדי להוציא את הקשת שלי מהמחבוא הסודי.
"השארתי את ג'סטין מאחור" אמרתי באנחה כשנזכרתי בסוס שלי שעדיין נשאר ביער "מתי אני יביא אותו...?" מלמלתי כשמתחתי את הקשת עם החץ בפנים "אני לא הולך לעזוב בקרוב" אמרתי כששחררתי את החץ והוא פגע בול באיקס הקטן שציירתי לפני שנים.
YOU ARE READING
the long lost prince/ tk🔛
Mystery / Thrillerהנסיך קים טאהיונג בן ה-18 נעלם ביום ההכתרה שלו למלך הבא. עברו שנים מאז היעלמותו והחיפושים ברחבי הממלכה טרם הופסקו. עלו ספקולציות שהנסיך נפטר לפני שנים, עלו גם ספקולציות שהוא עדיין חי אי שם. האם הנסיך עדיין חי? למה הוא נעלם? לאן הוא נעלם? אין לאף אחד...
