My story

פרק ~18~ אחד עשרה

-I found peace in your violence
Can't show me, there's no point in trying
I'm at one, and I've been quiet for too long-

-Marshmello-

דלת חדרי נפתחה ואנדי נכנס
״חשבתי שאתה שונא אותי...״ מלמלתי וסגרתי את המחברת מצביע עליו עם העט שלי.

״אני צריך עזרה.״ הוא נעמד מולי משלב את ידיו.
הרמתי גבה
״ממני ?״ הצבעתי על עצמי עם העט.
״כן,״ הוא הרים מולי חוט ומחט.
״אני כבר שעה מנסה להכניס את הדבר הארור הזה! אני זוכר שעזרת למאורה בהכנת הצמידים. אז יש לך סבלנות הרבה יותר ממני.״
הוא הביט במבטי השואל.

״בקיצור, לך יש יותר סיכוי להצליח בזה.״ מלמל.
חייכתי ״אתה צריך לתפור משהו ?״
״אנחנו צריכים לתפור איזה סמל לחולצות של נבחרת הפוטבול.״ אמר וגלגל את עיניו.

״אז תביא את החולצה אתפור לך פשוט.״ אמרתי.
הוא הביט בי תוהה, ״אתה יודע לתפור? מה לך ולתפירה?״ שאל מבולבל.
חייכתי, ״מי נראה לי תפר את הקרעים בחולצות שלי ?״

הוא הביט בי עם מבט מוזר.
״חכה, אני מביא את החולצה.״ אמר ויצא.
חייכתי שיצא והשאיר את הדלת פתוחה.
קמתי מניח את המחברת על השולחן.
״הינה!״ אנדי רץ חזרה לחדרי עם חיוך מטופש.

״למה אתה כזה לחוץ ?״ שאלתי.
״שלא תתחרט.״ קרץ.
״נו באמת.״ לקחתי את החולצה מידו.
התיישבתי על המיטה פורש אותה מולי.
״שמונה עשרה.״ מלמלתי והסתכלתי על המספר.

אנדי התיישב על המיטה מולי.
הרמתי את ראשי מרים גבה.
״מה ?״ שאל.
״למה אתה יושב כל כך קרוב ?״ שאלתי.
״מוודא שאתה לא נוקם בי בדרך מסויימת.״ חיוך עלה על שפתיו.
הרמתי את החולצה מרים גבה, ״היא מכובסת נכון?״ שאלתי.

״כן אמא שלי דאגה לזה.״
״יופי.״ מלמלתי.
הוא צחק בקול, ״ארי אומרת שאני סקסי שאני מזיע.״
נעצתי בו עיניים והוא הביט בי חזרה.

״אז מה לתפור ?״ שאלתי באי נוחות.
הוא הביא לי פיסת בד קטנה עם המספר אחד עשרה עליה.
״תנסה למקם את זה על הכתף.״ הניח את ידו על החולצה.

״לכבוד מה זה ?״ שאלתי.
״ברוס היה מספר אחד עשרה שהיה בנבחרת.״ אמר.
החזקתי את המחט בחוזקה והנהנתי. השחלתי את החוט והתחלתי לתפור.
מנסה אפילו למהר.

האזכור של ברוס לא עשה לי טוב. למה הם שמים את המספר שלו על הבגדים בנבחרת ?
זה כי הוא עומד לחזור זה העניין?
הרמתי את עיניי אל אנדי מבחין בכך שהוא מביט בי כל הזמן הזה.

״אתה רוצה לשאול משהו?״ שאל.
״לא.״ מלמלתי והמשכתי לתפור.
״משהו מציק לך, בגלל ברוס נכון ?״ שאל ובאותה שנייה המחט פצעה אותי.
״שיט!״ הזזתי את ידי מבחין בדם היוצא מהאצבע.
״חכה אני אביא לך פלסטר.״ אנדי התכוון לקום אך עצרתי אותו.