My story

פרק ~27~ זה נגמר

-what are we to you?-

התחמקתי מאנדי כל הבוקר.
למה הוא מצפה? שאשאר איתו ועם ברוס באותו הבית?
משהו בתוכי מאותת לי להתרחק מברוס כמה שאפשר. אז אני חייב להקשיב לתחושות שלי. גלגלתי את עיניי וטרקתי את הלוקר בכוח.

תחושות מקולקלות מהעבר.
אוויר בעורפי גרם לי להסתובב ולהבחין בצ׳ארלי עומד מולי עם חברו.
נצמדתי אל הלוקר מתרחק ממנו כמה שאפשר.
״היי תירגע זונה... אני תופס מרחק, בזכות השריף אתה זוכר להפוגה קצרה..״ קרץ.
אני מביט בו וחש בליבי פועם במהירות.
״הוא באמת נראה כמו זונה קטנה.״ חברו מצחקק.
״מעניין עם הוא מוצץ לאנדי בזמנו הפנוי.״ חברו מטיח אגרוף ליד ראשי וגורם לי לקפוץ.

״אין פלא שאנדי כלכך עיוור..״ צארלי מתקדם אליי והבל פיו נושף על פניי.
״אני לא ארד ממך לריאן לעולם. יום יבוא ואתה תקבל את מה שמגיע לך.״ הוא מהנהן. ״אתה יודע מה מגיע לרוצח קטן שכמוך נכון?״ אמר ומניח אצבע בחזי.

הדפתי אותו בכוח ממני גורם לו למעוד על חברו.
צארלי חושף שיניים וזעם עולה בו.
״אני פאקינג!..״ הוא צועק אך כבר טים עומד לפניי וחוליו נעמד לצידו.
הוצאתי את אוויר שעצרתי מפי.

״אתה לא אמור להיות קרוב אליו.״ טים מצר את עיניו ומשלב את זרועותיו.
״אל תיכנס לעסק שלא שייך לך.״ חברו של צ׳ארלי מתפרץ.
הבטתי בדממה בחוליו. חשבתי שהוא לא מתעסק עם צארלי. לא ציפיתי שיגן עלי ככה.
״או הינה המנהל!״ חוליו קרא בקול וצ׳ארלי וחברו מיהרו להתקדם.
״אתה בסדר?״ טים הסתובב אליי.

״כן עוד יום שיגרתי לא?״ הרמתי גבה.
טים חייך אליי והניח את ידו על כתפי מוחץ אותי לצידו.
״אנחנו איתך.״ אמר.
הנהנתי שהתקדמנו כך במסדרון.
״ממך לא ציפיתי.״ אמרתי אל חוליו שצעד לצידינו.
״יש גבול.״ אמר והביט קדימה, ״זאת אומרת.. אתה לא מזיק אז אין סיבה שתחטוף מהם.״
תירוץ גרוע אבל אני מבין.

״טים אתה חושב שאני חלש?״ שאלתי אותו בזמן שהמורה כבר יצא וחלק מהתלמידים הספיקו כבר לצאת.
הוא הביט בי לרגע והניח את הנייד שלו על השולחן.
״אני מניח שאתה פוחד״, הוא חייך. ״תסתכל על עצמך אתה לא דחליל יש לך גוף אתה יכול לכסח למישהו את הפנים עם הידיים האלה. אבל אתה פחדן.״

מצמצתי, ״אני אמור להעלב מזה?״
הוא הרים כתפיים. ״אני מניח שהשתנת בשנים שהיית לבד. זו כנראה הסיבה שאתה לא תוקף קודם.״
״יש ילדי אומנה שתוקפים קודם.״ מיהרתי לומר.
״נכון, אבל אתה לא אחד מהם.״ הביט בעיניי.
הנהנתי חושב על דבריו.