least breath

פרק 11

ג'וי

קמתי מהמיטה הרכה לרצפה הקרה , כבר ערב עיני שורפות מדמעות וכולי מאובקת ומלוכלכת .
הגבס שרוט ומלוכלך .
ניכנסתי למקלחת ושלפתי משיערי עלה שנתקע בו . זרם המים החם שטף אותי ואת דמעותיי .
אני מרגישה את כוחותי אוזלים ממני .
ולאד חזק , בילתי מנוצח , פעם אחרי פעם הוא מביס אותי במשחקו , מפיל את הגנותיי .
הוא עשה מעשה שפל , הוא הרס את אחי על מנת להרוס אותי .
אבל מה הוא רוצה ממני ? מאיפה הוא הכיר אותי לפני ?
שאלות מתרוצצות במוחי בלי מענה .
יצאתי מהמקלחת החמה וניגבתי את עצמי .
התלבשתי בסוודר חם ומכנס קצר ויצאתי מהחדר .
כשהגעתי לקומה התחתונה הבחנתי בשומרים שמסתובבים ושומרים על כל פינת יציאה באחוזה .
נשפתי ברוגז ועליתי בחזרה למעלה .
בדרך לחדרי הפנתי את מבטי לחדר של ולאד . הדלת פתוחה .
ניכנסתי בשקט ובחנתי את המקום .
חדר שחור , גברי ומאיים .
ניכנסתי לחדר הארונות , עשרות חליפות מסודרות בסדר מופתי .
נשפתי בכעס . אני שונאת אותו , לא מגיע לו כל הטוב הזה .
התחלתי לפתוח מגרות בפרעות בחיפוש אחר חפץ חד , פתחתי את המגירה התחתונה בחדר , מספריים שחורות , בול .
תפסתי אותם בידי ורצתי בחזרה לחליפות היקרות .
תפסתי באחת מהם ותלשתי אותה מהקולב .
עשיתי חתך קטן באמצע החליפה ואז תפסתי בשתי ידי ומשכתי בחוזקה .
רעש קריעה צורם נשמע , חייכתי בסיפוק .
שלפתי עוד ועוד חליפות והשחתתי אותן אחת אחרי השניה . עברתי למגירות התחתונים ולחגורות היקרות .
הכל קרעתי לגזרים.
הרמתי את אחת החולצות במגירה האמצעית כשתמונה נפלה לרצפה .
השלחתי את החולצה לרצפה והרמתי את התמונה .
בתמונה צולם ולאד , צעיר יותר , שיערו הבהיר ארוך וכמעט מגיע לכתפיו . חיוך גדול פרוש על פניו .
הוא מחזיק בידו ילדה קטנה , מהממת ביופיה , עינים כחולות בוהקות כמו של ולאד מסתכלות עלי בחיוך .
מי זאת ?
רעש של דלת נפתחת נשמע , תחבתי במהירות את התמונה לכיס מכנסיי .
ולאד נכנס לחדר הארונות והסתכל עליי בתדהמה .
בכל מקום בחדר זרוק חתיכות של בגדיו המושחתים .
עצרתי את נישמתי בבהלה .
גופו החסון נעמד והוא לא זז ממקומו .
הוא נשם עמוק וצבט את גשר אפו , נראה שהוא מנסה לשמור על קור רוח .
הוא סרק את החדר ונאנח בייאוש .
" רדי לאכול " ציווה עלי בקול קר .
שילבתי את ידי ההתנגדות .
" לא רוצה , לעולם לא אוכל מצלחת של בן אדם מושחת כמוך " התרסתי בכעס .
לסתו ננעלה ונראה שעצביו עולים .
הוא התקרב אלי ותפס בזרועי בחוזקה .
" אמרתי לך , לרדת ....."
הוא התחיל את המשפט וגרר אותי מחוץ לחדר .
הוליך אותי לטרקלין והניח אותי בגסות על הכיסא , הוא דחף את הכיסא בחזרה לשולחן איתי  .
" לאכול !  " סיים את משפטו בנביחה .
ישבתי ובהיתי בצלחת המלאה באוכל עשיר בבהלה . 
" תאכלי !!" ולאד צרח ודפק את ידו בשולחן בחוזקה .
קפצתי בבהלה והתחלתי לאכול .
אחרי כמה דקות שקטות של לעיסה ולאד שבר את הדממה .
" גו'י א- "
לא נתתי לו לסיים את המשפט והתפרצתי .
" לא ! אל תדבר איתי ! אני לא רוצה לשמוע את הבולשיט שלך !"
קראתי בכעס .
" אין בעיה " ולאד סינן מבעד לשיניו .
דחפתי מעליי את הצלחת ובאתי לקום אך ולאד תפס בזרועי ודחק אותי בחזרה לכיסא .
" תסיימי את האוכל שלך , זאת הפעם האחרונה שאני אגיד את זה "
אמר וחשק את שיניו באזהרה .
נעצתי את המזלג בתפוח האדמה ובלעתי בכוח .
סיימתי לאכול בקושי רב וקמתי במהירות ממקומי .
ולאד שלח לי מבט עצבני , החזרתי לו אצבע משולשת וברחתי מהטרקלין .
אחרי שווידאתי שולאד לא רודף אחרי הלכתי למטבח , לפטל .
" היי " ניפנפתי לה לשלום , היא עזבה את קיצוץ התותים וניגבה את ידיה במגבת המטבח .
" היי ג'וי ג'וי " חיבקה אותי וחזרה לחתוך .
התיישבתי על השיש לידה וחטפתי תות מהקערה .
" פטל , אני צריכה את עזרתך "
אמרתי לה והיא הרימה אליי את מבטה .
" בטח " היא אמרה , שלפתי את התמונה של ולאד והילדה המסתורית מכיסי .
" מי זאת ? " הצבעתי על הילדה היפה .
פניה של פטל החווירו .
" מאיפה יש לך את התמונה הזאת?"
היא לחשה .
" ואלד נתן לי אותה " שיקרתי לה , פטל נאמנה לולאד , אם היא תדע שגנבתי אותה היא עלולה לספר לו למרות אהבתה אלי .
" זאת לוסיאדנה , אחות של ולאד "
פטל לחשה בלחץ , מה פשר התגובה הזאת ?
" איפה היא ? מה קרה לה ?"
ניסיתי להבין .
פטל התרחקה ממני וניענעה בראשה .
" אני לא יכולה לספר , אני מתנצלת "
היא אמרה והמשיכה לחתוך את התותים.
חייכתי אליה חיוך ומשכתי בכתפיי .
לא אצליח להשיג את כל המידע מפטל .
אבל לפחות יש לי כיוון
לוסיאדנה אסקלאב , ולאד , תתכונן למכה .

פרק 11 !!!
מקווה שאהבתם , הדברים הולכים להיות מעניינים
בישביל עוד פרק :
40 תגובות + 40 הצבעות .
קטן עליכן
אוהבתת ❤❤