פרק 29

3.3K 153 95
                                    

ג'וי

" מה אמרת ?" לחשתי חסרת נשימה , ראשי כואב
" אני זה שהרגתי אותם , אני מצטער כל כך  " לחש בקול שקט והמשיך לאחוז בפני
ליבי מאיים לצאת מחזי מטירוף
על מה הוא מדבר ? אני הוזה או שזה אמיתי
אני מרגישה בחלום רע שאני רק רוצה להתעורר ממנו
גוש נתקע בגרוני ומקשה על הנשימה שלי , ניסיתי לקלף את ידיו של ולאד ממני אבל כוחי פשוט נעלם , ראייתי התחילה להיטשטש מהדמעות וקרסתי בבכי על הרצפה
ראשי מסתחרר ונישמתי כמעט אוזלת
התנשמתי במהירות וניסיתי להירגע
ידו של ולאד נגעה בכתפי , היד שרצחה את ההורים שלי
" תעיף את היד שלך ממני !" צרחתי בטירוף
הוא הוריד את ידו במהירות
" לא . לא . לא , זה לא קורה לי , זה לא קורה לי "
מילמלתי בשקט , גופי רועד
האדם שאני אוהבת רצח את ההורים שלי , ולאד רצח את ההורים שלי , אני נשואה לאיש שרצח את ההורים שלי !
הרגשתי שהאוויר כמעט ונגמר וכולי מתכסה בערפל
" גו'י !" צעקתו של ולאד נשמעה
" תנשמי , ג'וי , תנשמי " קולו רך ומרגיע
למה הוא מרגיע אותי ? הוא לא יכול לעשות את זה !
התחלתי לאט לאט לשאוף את האוויר בניסיון להירגע , הערפל התחיל להתפזר וכאב הראש פחת
הרמתי את עיני לעיני הקרח האהובות שלי
הן של הרוצח של ההורים שלי
למה אלוהים כזה אכזר , הדמעות התחילו להתחדש , קמתי במהרה וניסיתי לצאת מהדלת
אבל זרוע עטפה את מותני ומשכה אותי לאחור
" אל תיגע בי !!" צרחתי בטירוף , הזרוע הזאת רצחה את ההורים שלי
נלחמתי באחיזתו בחוזקה והשתוללתי בזרועותיו
" תעזוב אותי כבר ! תעזוב !" צעקתי בכאב מבעד לדמעות ובעטתי בכח לכל עבר כדי להשתחרר
הוא לא אמר מילה ולא שיחרר את אחיזתו
" תשחרר ממני .... תעזוב כבר ..." יבבתי ביאוש והתרפתי באחיזתו , מובסת
לאט לאט הוא שיחרר את אחיזתו בי , במהרה תפסתי בידית הדלת וניסיתי לצאת , הוא תפס בזרועי , ניערתי את ידי בפרעות , מרגישה שאני לא מסוגלת לחוות את מגעו כרגע
" אני שונאת אותך !!" צרחתי בכאב והרבצתי בכח לחזהו
" אני רוצה שתמות ! שתמות !" צעקתי והוא רק הידק את האחיזה בזרועי
התמוטטתי לרצפה והתקפלתי לכדור , נעתי מצד לצד בבכי
" אתה באמת עשית את זה ?" הרמתי את עיני אליו ושאלתי
פניו מכווצות בכאב והוא הנהנן באיטיות
אש של שנאה התחילה ללבות בליבי
ניגבתי את דמעותיי והתרוממתי , נעמדתי מולו ונעצתי בו מבט כואב
" אני שונאת אותך ואשנא אותך עד יומי האחרון , שהוא יהיה בקרוב " חייכתי חיוך מעוות
נחיריו התרחבו והוא רטט בכאב וכעס
שלפתי את טבעות הנישואין מאצבעי ואז זרקתי אותן הצידה
" תשכח ממני , זה נגמר לעולם " אמרתי בקול קר ויצאתי מהדלת , טורקת אחרי בחוזקה .

נשמתי עמוק , מנסה לעצור את הדמעות מלשוב לזרום , ליבי כואב ומרוסק
הלכתי למטבח וראיתי את פטל מערבבת משהו בקערה , היא הרימה אליי את עיניה בחיוך , הוא ירד במהרה  כשראתה את פניי המוכתמות מדמעות
" גו'י?" שאלה בדאגה , נשכתי את שפתיי בכח ולא עניתי
" את בסדר ?" שאלה בקול רח והתקרבה אליי
הדמעות פרצו מחדש ונפלתי על הרצפה בהתמוטטות עצבים , היא מיהרה לתפוס בי ולחבק אותי על הרצפה , בכיתי בכאב לב
" הוא הרס אותי , הוא הרס אותי " יבבתי בכעס
הוא ליטפה את גבי וניסתה להרגיע אותי
לאחר שסוף סוף נירגעתי פטל הציעה לי לבוא למתחם שלה , מיהרתי להסכים
הלכנו לכיוון הדלת אך השומר חסם את היציאה
" תן לנו לצאת " נהמתי בעצבים
" אין אישור " אמר בקול אדיש , נהמתי ובאתי להתנפל עליו בעצבים , פטל תפסה בזרועי
" אתה יכול להתקשר לבוס ?" שאלה בקול נעים
הוא הוציא את הטלפון וחייג , הוא דיבר כמה משפטים ואז ניתק את השיחה
רטטתי בכעס וניסיתי לרסן את עצמי , אפילו אחרי שהרג את ההורים שלי הוא מרשה לעצמו לכלוא אותי
צעדים נשמעו מאחורנו , הסתובבנו לולאד וחבורת שומרים חסונים מאחוריו
" תן לי לצאת מפה או שאגרום לך לרצות למות " אמרתי בקול קר
עיניו כחולות בהירות וכאב נשקף בהן , כיאלו הוא עוד רגע יבכה
" אני כבר רוצה למות " אמר ונעץ בי את מבטו
" גם אני " חייכתי חיוך מעוות , הוא חייך את אותו חיוך בחזרה
" את יכולה ללכת למתחם " אמר ואז הסתובב לדרכו
קצפתי את שפתיי בכעס על זה שאני צריכה בכלל אישור ויצאתי מהדלת
לפתע יצאו אחרי כל החמישה שומרים
קיללתי אותם בליבי והמשכתי ללכת עם פטל למתחם , הגענו והיא הכינה לי תה חם , חמישת השומרים פשוט עמדו מכל צדדי במרחק של כמה מטרים , ולאד בהחלט שומר על מה ששלו , גם אחרי שהוא הורס אותו .

" גו'י,  הוא כאן , הוא בא לדבר איתך " אמרה פטל עם מבט די מבוהל על פניה
כבר יום שלם שאני פה במתחם , כל הזמן הזה בכיתי והתאבלתי במיטה שפטל הציעה לי , לא אכלתי , לא התקלחתי , כלום
התרוממתי במהרה לישיבה .
" תגידי לו שילך להזדיין " אמרתי לה בקול עצבני
ונישכבתי בחזרה על המיטה
" בשמחה , בואי " לפתע שמעתי את קול הבס של ולאד
התרוממתי שוב במהרה
" עוף מפה , רוצח , תן לי למות בשקט " סיננתי בארסיות
הוא נשם עמוק בניסיון לשלוט בעצמו
" גו'י,  את חייבת לתת לי להסביר " אמר בקול מתחנן .
" אין שום דבר להסביר , אתה רצחת את ההורים !" הטחתי בו בכעס
" זה לא כזה פשוט " אמר וכיווץ את גבותיו
" זה כן !" קפצתי מהמיטה בכעס
" פשוט תעזוב אותי כבר , לך מפה !" צרחתי
הוא נעמד ולא זז ממקומו
התקרבתי אליו זועמת והטחתי בחזהו אגרופים בכעס
" אני שונאת אותך !" צרחתי בכאב והדמעות התחילו לצאת שוב
" קדימה , עוד !" קרא בקול ועודד אותי להמשיך להכות אותו
שלחתי אגרוף לאפו , קראק שבירה נשמע , הוא מעד וכמעט נפל , דם נזל מאפו , הוא גנח בכאב
" קדימה , תמשיכי !" צרח
הרגשתי את הדמעות נשטפות על פניי
נעצרתי ולא המשכתי להכות אותו
" למה את לא ממשיכה ? למה את לא מחזירה לי ! " צעק וכאב נשמע בקולו
" תלך מפה " לחשתי , הוא סובב את גבו והלך .

אומיגדד איזה פרקק
מקווה שאהבתן .
בישביל עוד פרק :
60 הצבעות + 60 תגובות
❤❤


least breathWhere stories live. Discover now