ג'וי
חלצתי את נעלי העקב בידיים רועדות , היהלום של הטבעת נוצץ ומציק לי בעין , שלפתי את שתי הטבעות וזרקתי אותן לצד בחדר בעצבים , חצי שעה אחרי סוף הטקס הצלחתי להשתחרר מולאד ולברוח לחדר , הכעס שלי על החיים שלי מאיים לפרוץ החוצה , התנשמתי במהירות ונישכבתי על המיטה , בוהה בקיר , איך אני ממשיכה מכאן ?
לפתע הדלת נפתחה , ולאד עמד בפתח
העניבה שלו רופפת כמו עצביו
" החתונה נגמרה " הוא הודיע בכל עייף , התעלמתי ממנו וחזרתי לבהות בתקרה
" אל תתעלמי ממני " הוא סינן בכעס
" הנה התחלנו שוב " גילגלתי את עיני וקמתי לישיבה
" מה אתה רוצה עכשיו , בעלי ?" התזתי בכעס
וצימצמתי את עיני אליו
" רוצה שאנשק את כפות רגליך בכל פעם שתופיע ?" ליגלגתי בחוסר הומור
" אני מבין שאת עצבנית , אבל אל תמתחי את גבולותי , כבוד , זוכרת ?"
אמר בקול שקט וקר
" כבוד בתחת שלי " אמרתי וזקרתי לעברו אצבע שלישית
בשנייה עיניו הכחולות השחירו
" איפה הטבעות שלך ?" שאל בקול שקט להחריד
שתקתי בפחד ולא עניתי לו
" איפה הטבעות שלך ?!" צרח בכעס והתקרב אליי
הצבעתי על הרצפה
הוא נהם והתקופף לרצפה להרים את הטבעות
" אתה יכול לשמור אותם לעצמך אם אתה רוצה "
אמרתי מאחוריו
הוא קם והתקרב אליי , תפס בידי בחוזקה ובגסות השחיל את הטבעות חזרה לאצבעי
" לעולם אל תורידי אותן שוב , או שאדביק לך אותן לאצבע " איים בכעס
" למה אני בכלל צריכה לענוד אותם ? ההצגה הסתיימה , האורחים הלכו "
אמרתי בתסכול
" ההצגה לא נגמרה כי היא לא התחילה , הנישואים שלנו אמיתיים לחלוטין , לפי הפאקינג חוק , תעכלי את זה "
אמר בקול עצבני ואז הסתובב ויצא מהחדר בטריקה .
שלוש לפנות בוקר , אני עדין בשמלה , עדין עם איפור , לא זזתי ממקומי , המשכתי לבהות בתקרה בזמן שהמחשבות מתרוצצות בראשי
לפתע נשמע רעש מהחלון , ברגע שהרמתי את ראשי לבדוק כל החלון התנפץ , מה ?
הוא לא נפיץ אבל , ורגע מה ? מי ניפץ לי את החלון
עוד כמה רעשים נשמעו ולפתע אישה קפצה מהחלון השבור ונכנסה לחדר
התרוממתי בהפתעה לעמידה
אישה בסביבות גיל העשרים נעצה בי מבט ערמומי , שיער בלונדיני , עיינים כחולות כמו השמיים וחיוך ישר ולבן
" מה לעזעזל ?" שאלתי בהלם
" שלום לך , גו'י " אמרה בקול חלקלק
" מי את ? איך את יודעת איך קוראים לי ?" שאלתי בבילבול
" אני לוסיאדנה " אמרה בחיוך
פערתי את עיני בהלם
" את אחות של ולאד ?" שאלתי בלחש והיא הנהנה לחיוב ושלפה אקדח
השתנקתי בפחד והיא התחילה להתקרב
צעדתי אחורה באיטיות
" מה את רוצה ממני ?" שאלתי בקול חלש
" אני רוצה להרוג אותך " אמרה בקול אכזרי פערתי את עיני באי הבנה ופחד והמשכתי להתקדם אחורה עד שניתקעתי בקיר
" למה ?" לחשתי באימה
" ההורים שלך הרסו לי את החיים , הגיע הזמן לנקמה " אמרה וכיוונה את האקדח למצחי
" מה ? למה שיעשו את זה ? איך הם עשו את זה ? אני בכלל לא מכירה אותך "
שאלתי בניסיון לדלות קצת מידע לפני שהיא הולכת לתקוע לי כדור בראש
" ההורים שלך היו שוטרים , נכון ?" שאלה
הינהנתי בחיוב , שני ההורים שלי היו שוטרים שעבדו באותה תחנה ואהבו את עבודתם
" נחשי איזה שני שוטרים תפסו אותי מוכרת סמים ושלחו אותי לכלא ?" אמרה וחייכה במרירות
ההורים שלי , אין אופציה אחרת
" בואי אני אסביר לך טיפה , ההורים החארות שלך -" היא התחילה את המשפט אבל קטעתי אותה
" אל תקללי את ההורים שלי " סיננתי בכעס
היא חייכה באכזריות
" תהיי מודעת למי יש פה אקדח , מותק " אמרה ודפקה קצת עם האקדח על ראשי
" בקיצור , הם תפסו אותי מוכרת סמים , התחננתי אליהם לא לחשוף אותי , הסברתי להם שהדילר שלי יהרוג אותי , אבל לא עיניין להם את התחת , הם חשפו אותי , ומה הדילר שלי עשה ?
הוא חטף אותי , אנס אותי , התעלל בי
וכל זה קרה בגלל מי ? בגלל ההורים המחורבנים שלך "
היא כמעט צעקה מהכעס ואז הנמיכה את קולה בהתחרטות , הבינה שבכל רגע אחד השומרים יכול לשמוע ולהגיע לחדר
התנשמתי במהירות מהסיפור המבחיל
" אז איך את כאן ?" לחשתי באימה ותוך כדי ניסיתי לחפש דרך מילוט , היא עצבנית , היא תנסה להרוג אותי , לקבל את הנקמה שלה
" הרגתי אותו , מתוקה , רצחתי אותו באקדח הזה , אותו אקדח שבו ארצח אותך "
גיחחה באכזריות וליקקה את שיניה
המוט של הסוגר ווילונות
התנשמתי בשקט והזזתי את ידי באיטיות לעברו
היא טענה את האקדח וחזרה לכוון אותו לראשי
" ביי ב- "
תפסתי את המוט והנפתי אותו במהרה , פגעתי באקדח והעפתי אותו ארצה
היא השתנקה בהלם וניסתה לרוץ לאקדח
הנפתי את המוט שוב ופגעתי ברגליה , היא נפלה לרצפה בחבטה וגנחה בכאב
רצתי לכיוון האקדח אבל היא תפסה בקרסולי והפילה אותי גם , היא משכה אותי ועלתה מעליי
ניסיתי לצרוח אז היא כיסתה את פי ומנעה זאת ממני , נאבקנו אחת בשניה בכח
שלחתי אגרוף לאף שלה והצלחתי להעיף אותה ממני , רעש שבירה נשמע ואפה התחיל לדמם , היא הרימה את ראשה וניסתה להתרומם
תפסתי במוט והכתי בחוזקה בראשה , היא נפלה ארצה והשתתקה , התחלתי להתקרב אליה , עדין אוחזת בחוזקה במוט
עיניה עצומות והיא לא זזה
נשמתי לרווחה , היא איבדה הכרה
התיישבתי על המיטה והסדרתי את נשימתי
הזזתי את עיני לכיוון האקדח
' אני ארצח אותה , ולאד '
ניזכרתי בהבטחתי , ניזכרתי במילים שאמרתי כל כך הרבה פעמים
ועכשיו היא כאן מולי , אני יכולה לרצוח אותה , אני בהחלט יכולה , רק לקחת את האקדח , ללחוץ על ההדק ולגמור את הסיפור
לקבל את ניקמתי , לקיים את הבטחתי
קמתי באיטיות לכיוון האקדח , הלכתי צעד אחרי צעד באיטיות
את באמת מסוגלת לעשות את זה ?
השאלה נשאלה בראשי , לא ידעתי אם אני מסוגלת , אבל ידעתי שאני צריכה
זה מגיע לו , זה מגיע לו , זה מגיע לו !
התקופפתי באיטיות והרמתי את האקדח , הוא שחור ויחסית כבד בידי
התרוממתי ובחנתי אותו באור המנורה
הסתובבתי חזרה לגופתה חסרת ההכרה של לוסיאדנה , היא אינה זעה במקומה
היא גם ככה התכוונה להרוג אותי , לא ?
כיוונתי באיטיות את האקדח לראשה ובחנתי את המרחק
את מסוגלת , ג'וי, זה מגיע להם , תיקחי את הנקמה שלך !
עצמתי את עיני ולחצתי על ההדק , בום ! .
הורים שיטט , איזה פרקקק
מקווה שאהבתן
בישביל עוד פרק :
70 הצבעות + 70 תגובות
אוהבתתת ❤❤
YOU ARE READING
least breath
Action" את רק שלי , מתוקה , אני הבעלים שלך, כדאי שתכניסי את זה לראש היפה שלך " ניכנסתי לעולם חדש , לא , הוכנסתי לעולם חדש לא היתה לי ברירה , לא היתה לי בחירה , לא באמת. כאן , אני לא יודעת מה אני מרגישה פחד ? תשוקה ? אימה ? כנארה הכל , אבל רגש אחד...
