ג'וי
פתחתי את דלתו של משרדו של ולאד וניכנסתי , הוא הרים אליי את מבטו , פניו מופתעות לראות אותי , ספרתי עד שלוש בליבי להרגעה והתחלתי לדבר
" אני רוצה ללכת לבקר את דין " אמרתי בקול רגוע , אחרי הבלגן לפני כמה ימים כשסוף סוף ראיתי את דין , הם לא נתנו לי זמן איתו , תוך כמה דקות אחרי שולאד הלך הגיעו שומרים והכריחו את דין ללכת ממני .
עיניו הכחולות מתבהרות " אני מצטער , את לא יכולה ללכת " אמר וחזר להביט במסך המחשב ,
התקדמתי אליו וטרקתי את מסך המחשב
" אמרתי שאני רוצה ללכת לראות את דין " חשקתי את שיני , הוא התרומם ממקומו וצבט את גשר אפו בניסיון להירגע
" גו'י , העיניינים בחוץ התחילו להסתבך מעט , אני לא יכול לסכן אותך " הסביר לי את המצב , עוד תירוץ להשאיר אותי בבית .
" המצב בחוץ לא מעניין אותי " גילגלתי את עיני
" אותי הוא מעניין " הוא התחיל להתעצבן
" אני הולכת !" צעקתי בכעס והסתובבתי ללכת , במהרה נמשכתי אחורה
" את לא הולכת לשום מקום " נהם , הווריד בצווארו מתחיל לבלוט .
" אני שונאת אותך " סיננתי , " שנינו יודעים שזה לא נכון " סינן בחזרה , שיחררתי את אחיזתו מזרועי ויצאתי מהחדר בטריקת דלת זועמת .
הלכתי בצעדים זועמים למטבח ופתחתי את מגרת הסכינים , שלפתי את הסכין החדה והגדולה ביותר
הלכתי לכניסה לבית ונעמדתי מול שני השומרים המבוהלים שעומדים בפתח הדלת
" ולאד !" צרחתי בקול כוחי , בשניה שמענו צעדים גדולים וולאד נכנס לסלון בריצה
" מה קרה ?" הוא נראה מבולבל , ברגע שראה אותי הוא עצר ועיניו השחירו בכעס
" מה את עושה ?" שאל בחשיקת שיניים
הצמדתי את הסכין לצווארי ונשמתי עמוק
" או שתיתן לי לצאת לבקר את דין או שאפגע בעצמי " הודעתי בקול קר ואדיש
הוא נהם בכעס , פרצופו מאדים ועיניו כמעט יוצאות מחוריהן ,
הוא בא להתקדם לעברי
ניענעתי בראשי לשלילה והצמדתי עוד קצת את הסכין החדה לצווארי , הוא נעצר במקומו ואיגרף את כפות ידיו
" אני אספור עד עשר " אמרתי בקול רועד מעט
נחיריו התרחבו בתסכול
" אחד " התחלתי
" ג'וי , תעזבי את הסכין " נהם
" שת..ים " המשכתי
" גו'י !" צעק
" שלוש " בלעתי את רוקי בחוזקה
" ארבע " ליבי דופק במהרה
" למה את עושה לי את זה ?" לחש בקול כאוב , עיניו משחירות
" ח-" באתי להמשיך לספור אבל הוא קטע אותי
" תנו לה לצאת " נכנע
נשמתי עמוק את הניצחון שלי , הסתכלתי עליו לשניה אחת אחרונה ואז סובבתי לו את גבי , השומרים זזו ממקומם ופינו לי את הדרך ,
צעדתי ויצאתי מהבית , שמתי לב שאחרי הולכים ארבעה שומרים ,
ברגע שיצאתי מהשער הצטרפו עוד חמישה , אחד מהם פתח לי דלת של גיפ ,
זרקתי את הסכין לצד וניכנסתי למכונית , הוא סגר את הדלת אחרי והתחלנו לנסוע , תוך כמה דקות חנינו בבית הקודם שלי , הלב שלי התכווץ מגעגוע אליו , נשמתי עמוק ויצאתי מהמכונית , שאר השומרים הצטרפו אליי , דפקתי בדלת ונשכתי את שפתיי , מקווה שדין בבית , שכל הבלגן שעשיתי לא היה לשווא , אין מענה , דפקתי בחוזקה עוד פעם בלחץ , דלת הבית נפתחה לרווחה , דין עמד בפתח
" דין...." לחשתי וקפצתי עליו בחיבוק , הוא עטף אותי בחיבוקו החם והגדול , הרגשתי שלמה יותר
" אחותי היפה..." אמר בקול רך , חייכתי אליו בשמחה , באנו לסגור את הדלת אבל אחד השומרים מנע זאת , קפצתי את אגרופי בכעס , הוא ועוד שומר נכנסו ואז סגרו את הדלת אחריהם , התקדמנו לסלון והתיישבתי על הספה האהובה, סרקתי את הבית , שום דבר לא השתנה מאז שהלכתי , הבית שלי כמו שהוא .
דין הלך וחזר עם כוס מים , הודתי לו ולגמתי , הרגשתי השתפרה פלאים מהנוכחות של דין , מהנוכחות של הבן משפחה היחיד שנשאר לי .
האמת יש עוד אחד , יש לי בעל , אני נשואה , נשואה למישהו שאני אוהבת , למישהו שמצד אחד צימצם את מישפחתי אבל מצד שני הרחיב את ליבי
דין התיישב לידי ואז משך אותי עוד פעם לחיבוק
" אז , מה קרה בכל הזמן הזה ?" שאל בקול נעים וליטף את זרועי
באתי לפתוח את פי לענות אך לפתע קול יריה נשמע .
הו הו איזה פרקק , מקווה שאהבתן
לאב יוו❤❤
YOU ARE READING
least breath
Akció" את רק שלי , מתוקה , אני הבעלים שלך, כדאי שתכניסי את זה לראש היפה שלך " ניכנסתי לעולם חדש , לא , הוכנסתי לעולם חדש לא היתה לי ברירה , לא היתה לי בחירה , לא באמת. כאן , אני לא יודעת מה אני מרגישה פחד ? תשוקה ? אימה ? כנארה הכל , אבל רגש אחד...
