least breath

פרק 22

ג'וי

התעוררתי בבוקר בתחושה נוראית , ההיי של הסיגריות נעלם ונשאר רק ההאנגובאר המעצבן
התקלחתי , הרגשתי השתפרה פלאים  ואז דפקתי על הדלת בחוזקה עד שאחד השומרים פתח לי
שתיתי קפה ובהיתי בתקרה המעוצבת
הנה אני פה עוד פעם , כלואה , שבויה , ואיתי גר האיש ששולט בי , בכל דרך אפשרית
לפתע נכנס למטבח ולאד , מבט קשה על פניו , כרגיל
" למשרד שלי , עכשיו " פקד בקול שקט ויצא מהמטבח
נירעדתי בפחד והתרגשות , הזכרונות של מה שקרה במשרדו פעם שעברה ריגשו אותי
אבל על פניו מבט כועס , מהי כוונתו ?
קמתי מהכיסא והלכתי באיטיות למשרד , לוקחת את הזמן בכוונה
דפקתי על הדלת וניכנסתי בלי לחכות לתשובה
על הכיסא המשרדי ישב ולאד , חולצתו המכופתרת פתוחה מעט , הוא סרק אותי במבטו בתאווה
" תתפשטי " פקד בקול קר
המשכתי לעמוד ולא צייתי , " לציית או להיענש , זוכרת ?" הרים את גבותיו באזהרה
נשפתי בכעס אבל צייתי , התפשטתי לחלוטין ועמדתי מולו עירומה כביום היוולדי
עיניו של ולאד נצבעו בכחול שמימי ומתרגש
הוא קם ממקומו ונעמד מולי
" על הרצפה , עכשיו " פקד עלי , הרגשתי את עצמי נירטבת מקרבתו ונישכבתי על השטיח הרך שהיה פרוס לאורך כל רצפת המשרד
ולאד פתח את אחת המיגרות בשולחנו ושלף שקיק בד
הוא התקרב אלי שוב וקרע ברך מול איברי
ואז שפך את תכולת השקיק על הרצפה
כדורי מתכת בכל מני גדלים התגלגלו על השטיח
הוא חייך בערמומיות
שמתי לב שהכדור מתכת שהוכנס לתוכי בפעם השעברה לא היה הכי גדול מהמבחר
השתנקתי בבהלה והתרגשות , הכוס שלי כבר נטף
ולאד לקח כדור מתכת אחד והקפיץ אותו בידו
גדול יותר מפעם שעברה
" תפשקי רגליים " ציווה עלי , צייתי במהירות ופתחתי את רגלי לרווחה , חושפת את הכוס שלי
ולאד קירב את הכדור ונגע בו באיברי
הוא סיבב את הכדור הקר על הפתח שלי ואז בלי הכנה מוקדמת דחף אותו במהירות לעומקי
צעקתי בכאב , הכדור היה גדול והרחיב אותי
התנשמתי במהירות בעונג לא ברור
זעתי באי נוחות , ולאד חייך ואז לקח עוד כדור
פערתי את עיני , הוא גדול אפילו יותר מזה שהחדיר אותו אלי כרגע
הוא מתכוון להחליף ביניהם ?
הוא חייך ואז קירב את הכדור לאיברי , סגרתי את רגליי במהירות
" זה יותר מידי , ולאד " זעתי באי נוחות כאשר הכדור הרחיב אותי ושלח גלים קטנים של עונג
הוא נהם בכעס ופיסק את רגלי בכוח
גנחתי בתזוזת הכדור
הוא תפס בירכי הפנימיות ביד אחת וביד
השנייה קירב את הכדור הענק לפתחי , הוא נגע בו על פתחי הרותח מתשוקה ואז התחיל להחדיר אותו באיטיות , ניסיתי לזוז מאי הנוחות והכאב אבל ולאד לא אפשר לי זאת
הוא דחף אותו עמוק עד שהרגשתי אותו נוגע בכדור השני ודוחף את שניהם עוד יותר לתוכי
נשכתי את שפתיי
" בבקשה , ולאד " התחננתי , הכדורים היו לא נוחים וצורבים , הם שלחו גלים של עונג מייסרים
" ששש , עוד אחד אחרון " הוא אמר בקול רך 
השתנקתי בהלם , עוד אחד ?
הוא נורמאלי ?
" אי אפשר ולאד , זה יותר מידי " יבבתי בהתחננות וזזתי במקומי
" לא לזוז " פקד עלי ותפס בחוזקה בירכי
הוא לקח עוד כדור,  זהה בגודלו לקודם והתחיל להכניס אותו דרך פתחי
הכדור הצליח להיכנס רק בחצי כשכבר נגע בכדור הקודם , גנחתי מהתזוזה
ואז הוא דחף בחוזקה , צרחתי בכאב וניסיתי לקום , הוא תפס בי בחוזקה והכניס את הכדור האחרון עד הסוף , יבבתי בכאב ואי נוחות וקפצתי את אגרופי בחוזקה
" כל הכבוד " אמר וחייך בשביעות רצון
הוא קירב את אצבעו והתחיל לעסות את הדגדגן שלי , זרמים של עונג תקפו אותי , הרגשתי מלאה יתר על המידה
" ולאד , תוציא את זה ממני " דרשתי בכעס
הוא לא ענה והמשיך לעסות את דגדגני
הרגשתי את הצורך שלי לגמור בדחיפות
זעתי באי נוחות וניסיתי לדחוק את הכדורים ממני , הוא סתר לירכי הפנימית
" לא . לזוז " ציווה
ואז תפס במותניי והפך אותי על בטני
הכדורים זזו בתוכי בחוזקה , זעקתי בכאב
הסתכלתי על ולאד שמאחורי
הוא הוריד את מכנסיו ונשאר בבוקסר
גופו המרשים התחיל להתגלות בפניי
הוא פתח את הכפתורים והוריד את החולצה
שמונה קוביות מגרות נגלו לעייני , חזה שרירי ומעלף
הוא פתח עוד מיגרה ושלף חומר סיכה
לא עוד פעם , הוא התקרב בחזרה ואז השפריץ על ישבני את החומר
" לא , ולאד ..." לחשתי , השתוקקתי לזה , אבל המלאות היתרה היתה קשה
" בלי דיבורים " קבע ואז הוריד את הבוקסר
הזין הענקי שלו נגלה לעיני , עומד ומוכן
הוא התקופף לעברי והתחיל למרוח את חומר הסיכה על ישבני , אצבעו עברה על חריצי , נרעדתי בתשוקה , הכדורים המשיכו לנוע בתוכי ולייסר אותי , להכביד עליי.
ואז הוא נשכב מעליי , ראייתי היתה מוצרת והכאיבה לעיני
סובבתי את מבטי לרצפה , הרגשתי את הזין שלו בחריץ שלי ,  השתנקתי בפחד
הוא החל לחדור אלי באיטיות , התחושה הייתה מענגת וכואבת כאחת , בחיים לא הזדיינתי מאחור
הייתי לחוצה וכיווצתי את שרירי
" תרפי את השרירים , ג'וי " אמר ולאד בקול רך וליטף את ישבני ברכות , נשמתי עמוק וניסיתי להרפות את שרירי
הוא לאט לאט נדחק עוד ועוד בתוכי עד שנכנס לגמרי , התחושה הייתה כל כך מלאה שלא ידעתי איך להגיב " בבקשה , ולאד " התחננתי לרחמים
לגאולה מעונג
הוא יצא וחזר לחדור , יצא ושיפד אותי מחדש
גנחתי בהנאה וכאב , לבסוף הוא שיפד אותי בחוזקה ואז נשלף וגמר , זרם חם ניתז על גבי
הרגשתי שאני כמעט גומרת , ניסיתי להניע את מותניי על שטיח בישביל עוד טיפה חיכוך אבל ולאד תפס במותניי
" עדיין לא " אמר , גנחתי בכעס
הוא הפך אותי בחזרה ונעץ בי את מבטו
" את רוצה שאני אוציא ממך את הכדורים ?" שאל בקול קשה ופרצופו חזר לפתע להיות עצבני
הינהנתי במהירות
" תישבעי לי שלא תעשני יותר לעולם " פקד עליי
התעצבנתי בתוכי , הוא סוחט אותי
לא עניתי אז הוא דחף עם ידו עוד קצת את הכדורים לתוכי , צרחתי בכאב
" אוקי , נשבעת " התנשמתי במהירות
הוא חייך ואז שלף כדור אחד ממני
" תוציא אותם כבר " רטנתי
" תישבעי שלא תיברחי ממני יותר לעולם " אמר ונעץ בי את עיניו הכחולות
נהמתי בכעס וניסיתי לקום ממקומי , להוציא את הכדור בעצמי
הוא תפס בירכי ולא נתן לי לזוז
" לעולם לא אשבע בכזה דבר " התעצבנתי
" אז תישארי עם הכדורים " אמר בזחיחות
נהמתי בכעס והינהנתי אליו
" זה מה שאת מעדיפה ?" שאל אותי
" כן " אמרתי , אוציא אותם בעצמי ברגע שאלך מפה
" אוקי " אמר וחייך ואז קם ממקומו
באתי לקום גם " חכי רגע , אל תזוזי " אמר
נאנחתי ונישארתי במקומי
הוא הוציא מהמיגרה עוד משהו והתקרב אליי
מין ריבוע קטן מחורר , מפתח קטן בסופו ומין פלטה על אמצעו
מה זה ? חשבתי בראשי וכיווצתי את גבותיי
לא הספקתי לשאול וולאד כבר התקופף לעברי ובזריזות מדהימה החליק את זה לתוכי
השתנקתי בתהדמה , מה לעזעזעל ? באתי לקום אך ולאד בידו הפנויה דחף אותי למטה בחזרה , קליק קטן נשמע ולפתע משהו בתוכי נפתח ונתקע , ולאד התעסק עוד כמה שניות ואז הרים אלי את עיניו ונופף לי במפתח הקטן שהיה מחובר מקודם לריבוע המוזר שתקוע עכשיו באיברי
" נועל כדורים , הכדורים ישארו בתוכך , כמו שסיכמנו " אמר בחיוך , התרוממתי בבהלה לישיבה , הכדורים זזו בתוכי ועינו אותי
הסתכלתי על איברי , פלטה שטוחה חוסמת אותו
ניסיתי בידי להצליח לשלוף את הנועל כדורים אך זה לא היה אפשרי , בהלה תקפה אותי והמשכתי לנסות לשרוט את זה בניסיון לשלוף את הסבל הזה ממני .
ולאד התרומם ממקומו " זה יפתח רק עם המפתח , אין לך מה לנסות " אמר בקול קר
התרוממתי מישיבה והתכווצתי כשהכדורים נעו בתוכי
" תוציא את זה ממני " פקדתי עליו בכעס
" תישבעי שלא תנסי לברוח יותר לעולם "
הציב וולאד את האולטומיטום
נהמתי בכעס , הוא רוצה שאכנע לו , לא אעשה את זה
" אוריד את זה כשתישבעי , עד אז , תהני מקצת חיכוך " אמר בחיוך יהיר ויצא מהחדר .

אוקיייי , פרק ממש ארוךךך וממש ספייסי
מקווה שאהבתן 😉
בישביל עוד פרק :
50 תגובות + 50 הצבעות
אוהבתתת אתכןן❤