בריאנה היילי:
ברחבי המרתף נשמע צחוק. אבל בצחוק לא היה טיפה קטנה של הומור. רק אכזריות.
על פניו של גונתן עולה חיוך מעוותת כשאני משפילה מבט ולא מעזה להסתכל בעייניו. הוא הולך לענות אותי למוות?
שמרתי על עייני מושפלות ובחנתי את קירות המרתף מה שגרם לצמרמורת קלה בגופי. הוא עמד מולי בחליפתו השחורה שידיו לצידי גופו.
לפתע הוא מושיט את ידו לאחור ושולף סכין חדה מכיסו. גופי התחיל לרעוד מפנים כשכבר התחלתי לראות את הסוף.
אני בולעת את רוקי בחוזקה ונלחמת בדחף לעצום את עייני בכוח.
הוא צועד לעברי,מניח את אצבעו מתחת לסנטרי כך שלא הייתה לי אפשרות אלא להסתכל ישרות לתוך עייניו.
הוא מביט בעיני עמוקות ולא מסיר את מבטו לשנייה,״מה אעשה איתך עכשיו?״ שאל בשאלה שהתחיל להעביר את הסכין החדה על לחיי כשכל גופי רטט מבפנים.
לא זזתי לרגע כשהסכין ממשיכה לרדת לצווארי,״כנראה שאצטרך להרוג אותך. Bella ragazza" המשיך את שאר המשפט באיטלקית. [ילדה יפה]
אני בולעת את רוקי,״תעשה את זה. תהרוג אותי ונגמור אם זה.״ אני מצליחה לומר במעט רעד.
״ילדה כל כך אמיצה.״המשיך להניע את הסכין על לחי שמאל.״במקום להתחנן לרחמים מבקשת מוות מהיר.״ הוא מלקק את שפתיו.
גונתן מוריד הסכין ומפיל אותה על הרצפה ברעד. שניות ספורות לאחר מכן הוא מושיט את ידו לכיסו ושולף את אקדחו. ליבי הפסיק לפעום.
אני מכווצת את עייני כשהוא מכוון את אקדחו לפני,מתפללת בליבי שאעבור מוות מהיר וחסר כאב.
״שלא תעז לירות במזכירה שלי!״ נשמע קול מוכר,אני פותחת את עייני כשאני רואה את פאביו מביט בנו בעיינים פערות.
״אתה השתגעת,אח גדול?״ שאל פאביו בקלילות כאילו לא ראה את גונתן מכון עלי כרגע את אקדחו.״לא עכשיו,פאביו״ מסנן גונתן בחריפות.
״תוריד את האקדח מהראש של הילדה.״ אמר פאביו כשאני מרימה את מבטי מעט ורואה איך הם בוהים זה בזה. לאחר מכן,גונתן מוריד את אקדחו מפני ומאפשר לי לשחרר נשימה שקטה.
״אתה יודע מי היא? היא הבת של לסלו.״ ליבי חזר לפעום,הפעם במהירות לא נורמלית. שמו של אבי תמיד גרם לרעד בגופי.
״הבת של מתקן?״ שאל גונתן בעניין. מתקן? זה הכינוי שהדביקו לאבי? זה נורא.
״זה רק הופך את זה ליותר כיף.״ אומר במבטאו הכבד כשהוא פוגש את עייני.
״עברתי על הפרטים שלך,מזכירה. והדבר היחיד שצויין זה שאת בתו של לסלו.״ פאביו העביר את מבטו ממני לגונתן שהביט בי ללא הפסקה.
