~1~

1.2K 66 21
                                    

**נטליה**
אני בודקת את מסך הטלפון שלי ומופתעת לגלות המון התראות מהאינסטגרם.
אני לא כל כך פעילה שם, אם אבא שלי יגלה שאני מעלה לשם תמונות הוא יהרוג אותי.
המשפחה שלי הולכת לפי המאפיה האיטלקית.
הם מתכננים לחתן אותי שנה הבאה כשאהיה בת 18.
אתם יכולים לקרוא לי מורדת אבל אני נגד הגישה שלהם. מבחינתי אני רוצה להכיר כל אחד אפשרי עד שאני אתאהב.
אולי אני מוזרה כי אני הולכת נגד מה שאני מכירה אבל אני רוצה להתחתן מאהבה, לא מסיבות טקטיות.
אני לא רוצה להגיע ליום הולדתי ה18 ולהימסר לאחד החיילים האכזריים של המאפיה. אני רוצה להכיר לבד גבר טוב, עם ערכים טובים. לא אחד שהורג ומאיים למחייתו.
עדיין לא שכבתי, אפילו לא התנשקתי עם אף אחד.
תמיד יש לי שומר ראש שמלווה אותי לכל מקום אפשרי.
אפילו כאן, ממש עכשיו הוא עומד בכניסה לחדר ולא נותן לנו פרטיות.
אני אצל יולה, החברה הכי טובה שלי. היא לא חלק מהעולם הזה אבל היא מבינה שאני כן. אנחנו מכירות מהיסודי והיא התרגלה כבר לשומר הראש שמתלווה אליי בכל צעד שאני הולכת.
״מי שולח לך כל כך הרבה הודעות?״ יולה חוטפת לי את הטלפון מהיד ואני צוחקת.
״לא מישהו מעניין״ בינתיים כל אחד שהתחיל איתי באינסטגרם התגלה כילדותי, דפוק וחסר עמוד שדרה. אני עדיין מאמינה שאי שם קיים מישהו נורמלי. אני לא מתייאשת.
״מי זה דמיאן?״ היא אומרת טיפה יותר מדי חזק והנרי, שומר הראש, מסתובב אלינו.
״תשתקי יולה, אני אהרוג אותך״ אני לוחשת לה ומסמנת לה עם המבט שלי שלא תדבר על זה כאן. אני מעבירה נושא והנרי מסתובב חזרה אל הדלת ומסובב ממנו את המבט. אני לוקחת ממנה חזרה את הטלפון שלי, ונכנסת להודעות.
״היי בייב״
״בחיים לא ראיתי בחורה יפה כמוך״
״בת כמה את?״
בייב? אני מתאפקת שלא לצחוק ויולה מביטה בי בשאלה.
״מה הוא רשם?״ היא לוחשת הפעם ואני מחייכת.
״הוא קרא לי בייב ואנחנו אפילו לא מכירים״
״תראי לי רגע״ היא מסתכלת על הטלפון בידי ונכנסת לפרופיל שלו. אני מודה שהוא נראה טוב. בלונדיני, עם עיניים כחולות. יש לו גוף שרירי.
הוא לא הטיפוס שדמיינתי כגבר החלומות אבל הוא בהחלט שווה בדיקה.
״הוא ממש חתיך נטליה״ היא אומרת בהתלהבות.
״הוא בסדר״ היא מנפנפת אותי ומחייכת.
״הוא הרבה יותר מבסדר, תעני לו״ היא דוחקת בי ואני נכנסת חזרה לצ׳אט. מה אני יכולה להפסיד?
״היי לך, אני 17״ אני לא כל כך טובה בשיחות עם גברים. אין לי נסיון בזה.
הוא עונה מהר.
״אני 21״
״יש לך חבר?״ אם עניתי לו זה לא ברור?
״לא, אין לי״ אני עונה והוא מקליד. יולה מביטה יחד איתי במסך ומחייכת.
״יופי, מה את אוהבת לעשות?״ מה אני אוהבת לעשות? אני אוהבת לקרוא ספרים, להיות אצל יולה. דברים משעממים יחסית לא? אני מתכוונת לכתוב ויולה חוטפת ממני את הטלפון ומקלידה.
״מה את עושה?״
״אני לא רוצה שתכתבי לו ספרים נאיה. את צריכה להיות מגניבה״ היא צוחקת ושולחת לו הודעה.
״אני אוהבת לצאת, לשתות, לקנות בגדים. מה אתה אוהב בייב?״ או מיי גאד. בייב? בייב?? אני מתכוונת למחוק אבל הוא כבר עונה.
״את בחורה מצחיקה נטליה... לאן את אוהבת לצאת?״
״יולה!״ אני מסננת בכעס מפי. היא צוחקת.
״למה את כזאת כבדה נטליה? פשוט תזרמי איתו, תצאו תתנשקו וזהו״ היא ממשיכה לצחוק כאילו זאת בדיחה אחת גדולה ואני מתכוונת להחזיר לה אבל הנרי, שומר הראש, מתקרב אלינו.
״אבא שלך רוצה שאני אחזיר אותך לבית״ רוצה, כן בטח. דורש יותר נכון.
״אני מניחה שאני צריכה ללכת״ אני מביטה ביולה בהתנצלות. תכננו להישאר ערות עד הבוקר אבל כרגיל, המשפחה שלי מתכננת תוכניות משל עצמה.
״אני אראה אותך מחר בלימודים?״ אנחנו לומדות ביחד את השנה האחרונה שלנו.
״כן, בטח״ אני מחבקת אותה והולכת לדלת אחרי שומר הראש הנודניק שלי.
לא דמיינתי לעצמי מה יקרה מאוחר יותר...
~~
היי, זה דואט חדש. אני כותבת אותו תוך כדי כתיבת הספר הקודם.
כשיהיו 10 תגובות אני אמשיך לכתוב פרק חדש.❤️

תסמן אותי שלך Where stories live. Discover now