~8~

903 56 16
                                    

**קאי**
אני מתקדם אל הקומה המרכזית בבית בזמן שהצעצוע שלי אחריי. אני שומע את הצעדים המהוססים שלה מהדהדים במדרגות. שתפחד ממני זה טוב. אני לא צריך לתת לה להרגיש בנוח יותר מדי. בת של בוגד. זה מה שהיא.
״אנ..י.. לאן אתה לוקח אותי?״ היא ממלמלת מאחוריי ואני מתעלם ממנה. אני נכנס אל אזור הסלון ורואה את סרינה אחותי שם עם החברות שלה. זה מה שחסר לי עכשיו, אני לא סובל את החברות שלה. במיוחד את דרין הבלונדינית שחושבת שאם היא תרדוף אחריי זה יגרום לי לרצות אותה. זה לא.
״קאי״ סרינה מפנה אליי את מבטה בחיוך ואז מביטה אל ניקה שמאחוריי. ״מה היא עושה פה?״ היא קמה מהספה ומתקרבת אל ניקה באיום. אני עוצר מולה וניקה עומדת מאחוריי בשקט. אני מביט בה ורואה את הפחד בעיניה, היא מסתכלת עליי. היא חושבת שאני אעזור לה? אני מגחך.
״קיבלתי אותה במתנה״ אני אומר לסרינה והיא ממשיכה להתקרב עד שהיא נעצרת מול ניקה המפוחדת.
״כלבה מסריחה. זונה - זה מה שאת״ היא סוטרת לניקה חזק ואני מושך את ניקה ממנה ומסתיר אותה מאחוריי.
״סרינה״ אני אומר את שמה באזהרה ומרגיש את דפיקות הלב המהירות של ניקה שצמודה לגב שלי.
״למה אתה מגן על הזונה הזאת? אבא שלה ניסה לחטוף אותי״
״תירגעי סרינה״ אני רכושני מאוד. אני לא ארשה שמישהו יתאכזר לצעצוע החדש שלי. חוץ ממני כמובן.
״אל תגיד לי להירגע. היא זונה כמו כל המשפחה שלה״ היא צועקת ואני מרגיש את ניקה שנצמדת אליי יותר עכשיו.
״כן אבל היא הזונה שלי״ אני אומר בטון סמכותי. סרינה משתתקת ולא מעזה לדבר. היא יודעת שאסור לה להתווכח איתי. המילה שלי שווה למילה של אבא שלי. אני עומד להיות ראש המאפיה בקרוב. שלושת החברות שלה יושבות בספות ליד ומשקיפות על כל הסיטואציה בשקט. אני רואה את הזעם שיש לאחותי בעיניים ואני מתרכך מעט. ״אם את רוצה להוציא את הזעם שלך על מישהו אז אחותה הקטנה אמורה להיות בחדרים למעלה״ אני אומר לה והיא מגחכת.
״ניקו כבר לקח אותה מזמן״
״אחותי? איפה היא? מה עשיתם לה?״ אני שומע את ניקה המבוהלת מאחוריי ואני צוחק. אם היה אכפת לי אולי הייתי מרגיע אותה אבל אני מכיר את ניקו החבר שלי, הוא כמעט אכזרי כמוני.
״תבקשי מאבא להתחיל אימוני אגרוף כי ניקה לא תהיה השק אגרוף שלך סרינה״ אני מתעלם מניקה וממשיך לדבר עם סרינה. היא מביטה בניקה בכעס. ״היא הולכת להישאר פה בזמן הקרוב אז אני מזהיר אותך לא להתקרב אליה״ אין תגובה. ״תעני לי כשאני מדבר אלייך אחותי״
״אני לא אתקרב״
״אני רציני״
״אני יודעת קאי אני אתן לך להתעלל בה בעצמך״ היא מחייכת ברשעות.
״בואי הולכים״ אני פוקד על ניקה שעדיין צמודה אליי מאחור ואני מתנתק ממנה ומתקדם אל המדרגות שמובילות אל חדרי השינה.
אני שומע אותה מאחוריי ואני עולה ומגיע אל חדר השינה הראשון בקומה. היא נעצרת בפתח הדלת מאחוריי. ״תיכנסי״ אני אומר בקול רם מדי והיא מצייתת. ״תסגרי אחרייך את הדלת״ אני פוקד עליה והיא סוגרת ומתקדמת אליי באיטיות. השיער האדמוני הארוך שלה גולש עד מותניה ואני נטרף מזה לרגע. מה עובר עליי? היא בסך הכל עוד בחורה יפה. זה הכל.
״קאי אתה יכול להגי-״
״איך קראת לי?״ אני קוטע אותה באמצע המשפט. זה צריך להיות ברור לה מה שקורה פה. היא למטה ואני שולט בחיים שלה.
״סליחה... אדוני״ היא פולטת בשקט ומביטה על הרצפה.
״מה רצית לשאול?״
״מה עם דיאן אחותי? היא כאן באחוזה?״
״אני לא-״
״בבקשה ממך, היא הדבר האחרון שנשאר לי״ היא מביטה בי בעיניים עצובות ואני מרגיש שעוד רגע היא תבכה.
״היא כבר לא כאן, היא אצל מישהו אחר עכשיו״ אני אומר לה את האמת הקשה.
״איך אתם מסוגלים לעשות את זה?״ היא מתחילה פתאום לצעוק והחיה שבה יוצאת. ידעתי שהיא לא כזאת תמימה. ״אתם אכזריים. היא בת 14!״
״אז?״ אני מתקרב אליה בחיוך ונעמד מולה.
״אז? היא אחותי אתה יודע שזה לא חוקי נכון?״
״את חלק מהמאפיה הזאת כל חייך. את באמת חושבת שאכפת לנו מה חוקי?״ אני מגחך והיא מביטה בי בתסכול.
״תיכנסי למקלחת״ אני אומר לה והולך להתיישב על אחד הכיסאות בצד החדר.
״אני לא רוצה״ היא מפתיעה אותי ואני מרים את עיניי אליה.
״את לא רוצה? את חושבת ששאלתי? תיכנסי להתקלח״ היא עומדת ולא מגיבה. ״עכשיו״ היא נבהלת מהטון שלי ונכנסת לחדר האמבטיה.
״אין לי כאן בגדים״ היא אומרת כשהיא מגלה שיש לה שם רק מגבת.
״אני יודע״
״אז מה אני אמורה ללבוש?״ היא שואלת אחרי דקה של שתיקה.
״אני לא צריך אותך לבושה ניקה״

תסמן אותי שלך Where stories live. Discover now