דמעותי התייבשו על פניי
ישבתי בקצה המיטה כדי שאוכל לחבק את רגליי לחזי
הדלת ניפתחה
אדם לא מוכר ניכנס לחדר וצעד לעברי
ניסיתי לנגב את הדמעות לפני שישים לב
הוא הושיט את ידיו לרגליי, פתח את השלשלאות שכבלו את ידיו ומשך אותי לעמידה
רגליי לא היו יציבו וראשי הסתחרר
הוא משך אותי בכוח אל עבר הדלת
ניסיתי להתנגד אבל מצד שני גם רציתי לצאת מהחדר האיום הזה כבר
הוא הוביל אותי במזדרונות ריקים ושקטים
פה ושם הלכו אנשים לבושים שחור ומפחידים
עד שהקוף המגודל דחף אותי לחדר בעל שני דלתות ענקיות ונעמד מאחוריי למנוע את דרך היציאה שלי
הבטתי בו התחינה שישחרר אותי אך הוא לא הביט בי אפילו
"תן לי לצאת, בבקשהה"
הוא לא ענה
"עד עכשיו שיחקנו" הסתובבתי אל עבר הקול "עכשיו אני מצפה ומקווה שלא תעשי בעיות"
"סתום את הפה, ליאם." הבטתי בו בכעס
"תוציא אותי מפה ותחזיר אותי לבית שלי!"
ליאם נאנח וצעד בכובד ראש לעברי
"שמרי על פרופיל נמוך, תגידי כן על כל דבר, ואל תקללי.
את עומדת לפגוש אותו."
"את מי? מה? מו? מי?? מה אתה רוצה ממני?! תשחרר אותי כבר! אני לא יודעת מה אני עושה פה!!" צעקתי
"את לא אמורה לדעת." ליאם סימן בראשו אל עבר הקוף המגודל מאחורי שהתחיל לגרור אותי בכוח אל עבר דלתות מרפסת שהיו במשרד הענק
"ליאםם!!!" צרחתי לעברו, דמעות תיסכול צרבו בעיניי ואני מנסה להלחם ללא תקווה בקוף המגודל להגיע לליאם לשרוט לדקור ולהכות אותו "חתיכת דחליל מזדיין ללא רגליים! תשחרר אותי!!!"
ליאם חשק שיניו "אני מזהיר אותך, הפעם באמת, אל תקללי. הוא שונא את זה."
הקוף המגודל סגר את דלתות הזכוכית והניח אותי
הכתי אותו במרץ בלנסות להוזיז לו והוא רק דחף אותי מעליו
"תעזבי אותו, הוא רק עושה את תפקידו."
הזדקפתי
צמרמורת קרה עברה בגבי
הסתובבתי אט אט אל עבר הקול
ולעיניי ניגלה אדם בחולצה לבנה מכנסיים שחורים וגוף שבאחלט ניראה חטוב
הוא עמד בגבו אליי ולגם מהמשקה שבידו
"מי אתה? מה אתה רוצה?" שאלתי נילחמת בשמש החזקה בניסיון לזהות אותו
"את לא צריכה לדעת כרגע. מה שאת כן צריכה לדעת זה שהודעתי להוריך שאת לא תחזרי לבית בקרוב ושאת תישארי איתי לתקופה הקרובה." הוא סיבב את כוס המשקה בידו באלגנטיות
מה שעוד יותר עיצבן אותי
צעדתי לעברו לאט ובכעס אמרתי
"מי אתה פאקינג חושב שאתה?! מה אתם פאקינג חושבים שאתם?! ליאם החזיר הזה עובד בשבילך?! למה אתם חוטפים בחורה מנגד רצונה באמצע החיים ופשוט מסממים אותה וקושרים אותה?! זה איזה תחביב מזויין?!"
הוא לגם את שארית המשקה וטרק אותה על השולחן לידו
(מסכן השולחן...)
"זה יהיה מרצונה מתישהו, וכן, ליאם עובד בשבילי ושלחתי אותו להרגיע אותו כיוון שמכיר אותך, אומנם לא הכרות נעימה אבל לפחות תרגישי שיש פה מישהו שאת מכירה"
צעדתי באומץ עוד פסיעה
"זה אף פעם..." הוא הסתובב לעברי
"לא יהיה..." עדיין לא הצלחתי לראות את פניו
"רצונה של בחורה..." חשקתי שיניים בחוזקה
"להחטף ושיכריחו אותה לעשות דברים נגד רצונה!"
הבחנתי בזווית פיו מתרוממת.
"אל תחייך לי כמו פאקינג הג'וקר!
תשחרר אותי מטומטם!!"
הוא צעד את הפסיעות הבודדות שהפרידו בנינו
הבחנתי בפניו והשטנקתי
לא רק בגלל יופיו אלא גם בגלל ידיו שלפתו בחוזקה ובאכזריות את גרוני הדק
התנשפתי בנואשות מנסה לשחרר את ידיו בעזרת ציפורניי אך זה לא עוזר
הוא רק הביט בי מלמעלה באדישות ובקור
"יופיך לא יציל אותך אם תמשיכי לקלל ככה." אפו התעקם והוא דחף אותי לעבר ריצפת הפרקט
זחלתי על ארבע משתעלת ומנסה להחזיר נשימה סדירה
"קומי." פקד
"חתיכת מזדיין" נשפתי והבטתי בו מהריצפה
הוא הרים גבה מתנשאת ואלגנטית
"אין בעיה."
הוא גילגל אותי אל הריצפה ובמהירות שיא התיישב עליי וכבל את ידיי מעל ראשי בידו הגדולה
שאפתי אוויר בחדות
מתכת קרה ניסגרה על צווארי.
______________________________________
מפה העניינים הולכים ומתחממים
מאל לא מתכוונת להכנע בקלות
וגם הבחור שלנו לא כזה רומנטיקן גדול (או שאולי כן? אנחנו לא יודעים)
מגלה את המשך הסיפור יחד איתכם
תהנוווו😁❤️
YOU ARE READING
I got you
Romanceבלילה קייצי בלי מחשבה מאל הולכת לבד ומגבירה את הווליום באוזניות היא לא זוכה להתעורר בביתה אלא בביתו של שונא אכזרי חסר בושה. טריגר: #תוכן מיני מפורט #מערכת יחסים של שליטה וכניעה #אלכוהול ועישון #אלימות #+18
