פרק 9: אני לא סוטה.

591 8 2
                                    

החזקתי את הטלפון בידי והתיישבתי בכיסא המשרד שלי.
שידור חיי ממצלמה שהתקנתי אתמול במקלחת עבר ישר לטלפון שלי.
זה לא שאני סוטה, אני רק דואג שלא תמצא משהו חד כדי להרוג את עצמה...
הבטתי בגופה העירום ונשכתי את שפתיי.
שיערה החום הסתדר בגלים עדינים על גבה הזקוף, דימיינתי אותי מלפף את שיערה סביב ידי ומושך, שומע אותה גונחת בסקסיות כשגבה מעוגל בקשת והתחת העגול והעסיסי שלה מתגרה בזין שלי, שמתקשה מייד.
או-קי, או-קי, אני סוטה...
ניערתי את ראשי.
'אני לא יכול להכנע לה ולתשוקות שלי.
אני חייב להוביל אותה לזה בעצמה.
שהיא תתחנן לזה.'
היא תתחנן לזה.
"אית'ן" ליאם התפרץ למשרד.
"כן?" הרמתי את ראשי לעברו והנחתי את הטלפון בצד.
"מה לגבי הקניה?" הוא מתיישב ומתרווח על הספה הרכה.
אני השכיב את היצירה היפהפייה יום אחד על הספה הזאת
ואזיין אותה כל כך חזק היא תצתרך שאני אקח אותה על ידיים לחדר.
ניערתי שוב את ראשי והתקדמתי במהירות לעבר ליאם.
"קום. קום מהספה!"
"מה-"
"קום אמרתי."
הוא קם והביט בי לא מבין.
"אל תישאל כי אין לך צורך לדעת."
הוא גיחך "טוב... אם אתה אומר..."
התיישבתי על הספה במקומו, מתרווח על כולה כדי לא לתת לליאם מקום לשבת.
'אני אשמור את המקום לגופה הסקסי של היצירה ששוטפת את עצמה במקלחת שלי ברגע זה.
ליאם פרץ בצחוק "מה יש לך?! אובססיבי לשמור, שיהיה עוד מקום שתעשה עליו וי כשתזיין את הגיברת הסקסית שמחכה לך בחדר?! אתה לא יכול להסתפק בחדר ולהשאיר לי את המקום המסכן הזה?! אוף. תעדכן אותי מתי אתה מצליח לתפוס אותה שאני אדע שאין לי עוד מקום נורמאלי לשבת עליו בבית הזה." התבכיין
"סתום כבר קנאי מעצבן, שאני לא אעיף אותך מפה על ארבע."
הוא גיחך בעצב והסתפק בכורסה.
"איפה הקרפד? הוא לא חזר עדיין?"
"לא. הוא עדיין בחופשה עם עדן." עניתי
"ומה עם הקניה, לא ענית לי"
התרוממתי ויישרתי את חולצתי.
נישאר לי רק את החברה הזאת לקנות כדי להשלים את הסיפרה העגולה של 100 החברות הנימצאות תחתיי
"היא אצלי." אמרתי בקור.
רק אתמול התקשר אליי סגנו של בעל החברה הגדולה באמריקה לייצור מכוניות ועידכן אותי שהמנהל שלו סגור על מחירת החברה לי.
חייכתי. אחרי שנחתום על חוזה המחירה יהיה בעל כל חברות המכוניות באמריקה.
כבר מגיל קטן היה לי חיבה רבה למכוניות.
יש לי חניון ענקי מתחת לבית עם כמות מטורפת של מכוניות שברובם אני אפילו לא משתמש.
ככל שהמכונית חזקה יפה ורועשת יותר ככה אני נהנה ממנה יותר.
ככה גם אצל נשים.
אבל לפי איך שזה ניראה זה לא הולך להיות ככה עם הבחורה שבמקלחת שלי.
היא לא תיכנע לתאווה שלה מהר כל כך.
אצתרך להוציא ממנה רעש בכוח.

עמדתי מול חלונות הענק במשרדי כשאחד מעובדיי התפרץ לחדרי.
"אדוני!"
הסתובבתי אליו באדישות נוגע בסנטרי "כן?"
"צדקת. היא ניסתה לברוח."
חייכתי לעצמי 'ידעתי. היא באחלט לוחמת פראית, היא לא תיתן שיורידו לה את הכבוד'
"איפה תפסתם אותה?"
"בוא אחריי בבקשה, אדון." צעדתי לעבר היציאה והוא הפנה את ידו החוצה וזז מעט.

הגעתי אל המזדרון,
קבוצה של מאבטחים ועובדי בית עמדו סביב הבחורה היפהפייה הפראית.
היא ישבה על הבירכיים כשידיה קשורות מאחורי גבה,
לא אשקר. באחלט מראה מרנין.
אך זה לא עצר בעדה מלצרוח עליהם שישחררו אותה ושאין להם זכות לקשור אותה ובלה, בלה, בלה.

צעדתי לעברם והם כולם השתתקו ששמעו את עקביי נוקשים על הריצפה.
נהנתי מזה, נהנתי להפגין שליטה.
לא חסר אנשים שפוחדים ממני, הם כולם ראו למה אני מסוגל ושלא כדי לפגוש את הצד הרע שלי.
כעת זה הזמן להסביר את זה גם לבחורה שנימצאת קשורה לרגליי.

_______________________________________
היייי
עוד פרק ניגמר
אשמח לשמוע שאתם נהנים מהספר
ונתראה, תהנווו🫦

I got youOnde as histórias ganham vida. Descobre agora