פרק 6: נשיקה סרבנית

704 9 2
                                    

הוא זרק אותי על מיטה ענקית
התרוממתי לעמידה
והוא דחף אותי למיטה בחזרה ונעמד צמוד לרגליי
נישענתי על מרפקי ידיי והרמתי את מבטי אליו
"אם תאנוס אותי אני אמצא אותך ו- ו-"
"ומה...?" לחש, טון קולו ניהיה עמוק וסקסי והוא התכופף לעברי, התכווצתי במקומי.
"מה תעשי...?" לחש סנטימטרים ספורים מפניי.
הוא מתכוון לאנוס אותי.
הבטתי בו בבעתה, והתנשפתי במהירות
'לא שוב, לא שוב, לא שוב. זה לא קורה שוב!'
זחלתי המהירות לאחורה, במעלה המיטה בנסיון להתרחק
הצלחתי להתרחק
אבל הוא תפס ברגלי
ניערתי אותה "עזוב!"
בשניות הוא כבר היה מעליי
הבטתי בו בפחד
רציתי להתקפל, רציתי להעלם,
קיפלתי את גופי לתנוחת עובר זרועותיו חוסמות אותי משני צדדי
דמעות החלו לצרוב בעיניי אבל אני לא יכולה לבכות, אני לא בוכה. לא מולו, לא מול אף אחד אחר.
כיסיתי את פניי עם זרועי
"רד ממני." אמרתי בכעס
הוא תפס בזרועי המכסה את פני והצמיד אותה למיטה כך שגופי העליון הסתובב בחזרה לכיוונו .
השארתי את ראשי במקומו ולא הבטתי בו.
הוא הוריד את ידי חיבר עם ידי השניה ונעל אותן בתוך ידו הגדולה
הורדתי את מבטי אל ידיי והרמתי אל פניו
פניו היו ללא הבעה
"אני לא אאנוס אותך אם לא תיתני לי את זה, את מה שאני רוצה בסופו של דבר."
"מה את הרוצה??" שאלתי רק תעזוב אותי כבר לחשתי בליבי.
הוא תפס בסנטרי וקירב את שפתיו
התכווצתי במקומי וניסיתי להוזיז את פניי
אך החיזתו בסנטרי הייתה חזקה עד שכמעט הכאיבה לי.
נעלתי את שפתיי שניה לפני ששפתיו נגעו בשלי אך זה לא הוזיז לו הוא נישק אותי,
ניסה להחדיר את לשונו אל בין שפתיי
הוא מישש וחקר כל מקום בשפתיי
סנטרי רעד והרפתי משפתיי הוא החדיר את לשונו במהירות לפי ונישק אותי
העביר את ידיי מעל ראשי
ועבר לנשק את צווארי
סנטרי רעד
"תפסיק..." התחננתי "...בבקשה"
הוא עזב את ידיי ומשקלו נעלם מגופי
נשמתי לרווחה והזדקפתי על מרפקיי
הבטתי סביבי בחדר הענק שנימצאתי בו
הכל היה שחור, אפור ולבן.
מימיני היה קיר ענק כולו חלונות מכוסים בווילונות שחורים,
לשמאלי היה קיר כלו מדפים מהריצפה ועד התיקרה מלאים בספרים, תמונות, מדליות ואביזרים שונים ומשונים ובאמצע כל המדפים היה דלת לחדר ארונות כניראה ואולי שרותים ומקלחת בפנים כי הבחור צעד לשם וכעבור זמן שמעתי את המים זורמים.
בקיר ממולי היה פתח בעל שני דלתות שחורות.
ותמונת ענק מהממת על כל הקיר של זאב על סלע ביער קורא אל עבר הירח.
ניערתי את ראשי
הבחור במקלחת והדלתות ממולי
זחלתי וירדתי ממיטת הענק שמצעיה בגווני השחור לבן אפור כמו כל שאר החדר
השטיח האפור שהיה פרוס על כמעט כל החדר הסוואה את רעשי צעדיי
החזקתי בידית הדלת ובסתובבתי לראות אם הבחור עדיין במקלחת

אבל כניראה שהשטיח הסוואה גם את רעש צעדיו של החוטף שלי כי פי נסתם וניגררתי אחורה נאבקת
"לאן את חושבת שאת הולכת?!" לחש באוזני
"אמממ!" נאבקתי בו עד ששיחרר והדף אותי אחורה.
התנשפתי והבטתי בו בהתרסה
הוא גיחך וצעד במהירות לעברי.
הלכתי אחורה ונפלתי על קצה המיטה
הוא תפס בידי ומשך אותי אחריו
"תעזוב אותי מטומטם!" שרטתי את ידו בנואשות
גופי עף על הקיר וקרס אל הריצפה
נאנחתי ואחזתי בראשי
הוא תפס בגסות את מרפקי ידיי והרים אותם למעלה
סגר על ידי אזיק אחד וברגע שהבנתי מה קורה התחלתי להשתולל, בעטתי בו אבל זה לא הוזיז לו, הוא רק סגר את האזיק השני על ידי והתרחק

______________________________________
מיאו.
מה המצב אנשים?
סורי, פשוט מוזר לי ככה לדבר אליכם...
מקווה שאתם נהנים מהספר
אם כן, אשמח לשמוע בתגובות❤️

I got youWhere stories live. Discover now