נקודת מבט שירה:
״שושה!״ צועקים לי מחוץ לחדר, ״את מוכנה?״ ניתאי נכנס לחדר בצעקות ״מה?״ שאלתי כלא מבינה.
״יאללה תקומי תכף יוצאים לשדה.״ הוא אומר ויוצא מהחדר, אני מסתכלת על המזוודה שארוזה כבר, אני באמת רוצה ללכת? אני צריכה לחשוב...
אבל תומר הוא התשובה היחידה שלי להכל.
אנחנו רק השלמנו.. איך אני יכולה להיפרד ממנו כבר לשבועיים.
אני קמה מהמיטה ומתחילה להתארגן כדי לא לעכב את היציאה שלנו.
-
״איכס רועי מה אתה עושה!״ צעקתי שבאתי לקחת משהו מהשירותים המרכזיים, ״מה יש לך?״ הוא שואל כמו מטומטם ״אתה עוד פעם מחליף את העגיל בלשון?״ אני שואלת כשאני רואה אותו מתעסק עם זה.
״האמת, נמאס לי ממנו אני מוריד אותו.״ הוא אומר שהוא מסיים להתעסק עם זה. ״ברוך השם איכס.״ אני אומרת ומזיזה אותו כדי לקחת את מה שרציתי, את הטמפונים שלי.
״אחות זה למה את כלכך עצבנית?״ הוא מסתכל על הטמפונים ״רועי סתום תפה כבר!״ אמרתי ושמתי לו כאפה בראש. ״אח! למה זה היה טוב?״ הוא שואל ״כי אתה ילד חרא.״ אמרתי וטרקתי את הדלת.
אני מניחה את כל מה ששכחתי בתוך המזוודה ומנסה לסגור אותה שוב. אבל זה לא צולח כי העמסתי עלייה.
״רועי ורן!״ צעקתי ״מה?״ הם צועקים ביחד ״בואו רגע.״ אמרתי, ואני מחכה להם כשאני חושבת על המזוודה.
הם עומדים בכניסה לחדר שלי ואני מסתכלת עליהם בחיוך ״תסגרו לי את המזוודה.״ אמרתי בחיוך ״מה כבר ארזת? את כל הבית?״ רן שואל ״כן נוסעים לשבועיים... זה הכרחי.״ אמרתי והם מנסים לסגור את המזוודה כשאני עלייה.
״נו רועי תמשוך את הרוכסן!״ רן צועק עליו ״אני מנסה אתה יודע!״ הוא אומר ומושך שוב.
״זהו!״ אמרתי במחיאות כפיים, ירדתי מהמזוודה והיא סגורה, אבל נראת כיאלו היא עומדת להתפוצץ. ״תודה רבה לכם.״ אמרתי בחיוך וחיבקתי אותם ״עכשיו לכו מפה.״ אמרתי והוצאתי אותם מהחדר.
נעלתי את הדלת והוצאתי את הטלפון כדי להתקשר לתומר.
אני מחכה כמה צילצולים שהוא יענה.
״היי נסיכה.״ הוא אומר בעייפות, הוא קם עכשיו... או שהערתי אותו?
״הערתי אותך?״ שאלתי בחיוך ביישני ״לא בדיוק הייתי צריך לקום, מה איתכם? אתם יוצאים?״ הוא שואל ״כן תכף, רציתי לדבר איתך לפני שאנחנו נוסעים..״ אני אומרת בחיוך והוא מחייך בחזרה ״לאן אתה צריך
לקום?״ אני שואלת ״סתם אימון..״ הוא אומר ואני מהנהנת.
YOU ARE READING
I trust you
Romanceאני האחות של התאומים הכי מדוברים בעיר... והם העבירו אותי לבית ספר שלהם כמו תמיד כל שישי יש ישיבה אצלנו בבית. אבל הישיבה הזאת? שינתה לי את החיים לגמרי.
