You teach me to love

פרק 22:חבר טוב

נ.מ זואי
רצתי ורצתי נותנת לרגלי להוביל אותי עד שעצרתי בתחנת האוטובוס והבנתי לאן אני צריכה ללכת עלית ושלמתי לנהג הנחמד ופשוט חיכיתי שהתחנה שלי תגיע.

עברה לה שעה והגעתי ליעד שלי התקדמתי בצעדים חוששים על עבר הדלת בכול זאות לא ראיתי אותו הרבה זמן שהגעתי לדלת לא ידעתי אם לדפוק או לא אבל אין לי ברירה אני צריכה כתף תומכת והוא היחידי שיכול להיות הכתף הזו דפקתי בדלת דפיקות חלשות עד שהפנים היפות של דניאל נגלו לפני הוא היה מופתע
״זואי? מה את עושה פה״
לא עניתי פשוט חיבקתי אותו חזק ובכיתי, על הכול ,שאני צריכה לפגוש את בן בקרוב ,את זה שאני מסוכסכת אם ההורים שלי ,זה שזאק מעצבן אותי ,וזה שלא ראיתי אותו הרבה זמן פשוט בכיתי וחיבקתי את דניאל חזק.
״זואי בואי ניכנס לבפנים ונדבר קר בחוץ שלא תתקררי ואז אני היה אשם בזה בדיוק כמו ביסודי״
צחקתי מהמשפט הכול כך מוכר מהעבר והינהנתי נותנת לו להוביל את הדרך לסלון נכנסתי לבפנים והבית שלו נראה בדיוק כמו שאני זוכרת
״כלום לא השתנה אהה חוץ מהבלאגן שממשיך לחגוג פה ״ אמרתי תוך כדי שמשכתי באפי עוד מהבכי הקודם ,ואו אני בוכה הרבה בזמן האחרון
״כן את יודעת לא רציתי לשנות כלום יודעצי שתחזרי עלי אז שלא תפחדי ״ הוא אמר קורץ ואני רק צחקתי
״אני ילך להכין לנו משהו לשתות ולאכול ונדבר על הכול לכי לשבת בנתיים הספה יפה שלי״ הוא אמר נושק לראשי ארוכות ועשיתי כמו שאמר ישבתי על הספה והסתכלתי מסביב באמת כלום לא השתנה אפילו לו בקצת סובבתי את רואשי לצדף התמונות שבו יש תמונות שאני והוא מופיע ביחד מחובקים צוחקים אני מתגעגעת לזה ושוב בלי כוונה עוד דמעה זלגה לה מעיני
״זואי את בסדר?״ דניאל שאל תוך כדי שהניח את מה שהכין על השולחן
״רק אני רק צריכה חבר טוב״ אמרתי בבכי ורצתי עליו לחיבוק חזק (כמו בתמונה)
״יש לנו על מה לדבר אני מבין רוצה לפחות לתת לי רמז?״
״בן״ אמרתי בלחישה והרגשתי איך גופו נדרך.....
........................................
אני יודעת אתם רוצות לדעת מי זה בן כבר מבטיחה פרק הבא אתם תדעו( אני חושבת )סורי פשוט מנסה לבנות מתח ואוהבת את כולכם אתם עושות לי חיוך ענק אם כל התגובות שלכם ❤️❤️
פרק הבא בקרוב .😘😘