You teach me to love

פרק 32-למה זה מגיע לי

״רק הזמן מרפא את הכאב״
נ.מ זאק
התעוררתי בבוקר ולא הרגשתי את זואי לידי ,פתחתי את עיני מהר מרוב בהלה וחיפשתי אותה בעיני. שלא

ראיתי אותה באתי לרדת למטה לחפש אותה, אבל שמעתי רעש של בכי מהשירותים, ורצתי לשם מהר זואי

ישבה שם ליד הקיר ובכתה, לא הייתי צריך שהיא תסביר לי מה קרה ,ידעתי רצתי עליה וחיבקתי אותה

חזק לא אומר כלום בנתיים ,אבל לא יכלתי לעצור את הכאב שלי ששמעתי אותה ממלמלת אין סוף פעמים ,

״למה זה מגיע לי?״,  כל כך רציתי לומר לה שהיא לא צריך להיפגע חזק כול כך ,שהוא נבלה שאין

להתייחס אליה ,אבל ידעתי שכול מה שהיא צריכה אחרי אתמול זה חיבוק אז זה מה שעשיתי, והיא לא

היחידה שהזיכרונות משוטטים בראושה גם אצלי קשה לי לדעת שהיא סבלת .

~פלאשבק~
הטלפון נפל מידה של זואי, ורצתי עליה לראות
מה קרה ומאחורי כולם ,״זואי הכל בסדר״ ריילי

שאלה ראשונה בעוד שאני עומד לידה ומנסה להרגיע אותה, לקח לה כמה שניות ואז היא פתחה

את הפה ואמרה ״בן..... ,משפט....., אנ..י״
היא אמרה מגמגמת .ביקשתי מכולם להשאיר

אותנו לבד והם הלכו לסלון, שכולם נעלמו מעניי פניתי לזואי ואמרתי לה ״זואי תנסי להגיד לי לאט

מה קרה ?״ , היא הסתכלה עלי פתחה את הפה וסגרה, נתתי לה זמן ידעתי שהיא בשוק עדיין

חיכיתי שתפתח את הפה שוב ותדבר ,והיא עשתה את זה אחרי שתי שניות ״בית משפט  הוא זמין

אותי לשיחה אם בן״ היא אמרה מגמגמת , ורק  זה הספיק לי כדי להבין שהיא נכנסה חזרה