You teach me to love

פרק 33

נ.מ צליל -
אני ואור בילנו ביחד היום ,פתחנו דף חדש , למרות שאני באמת לא יודעת למה אני עדיין לא סומכת

עליו, אני אוהבת אותו ואני יודעת את זה כי איתו הכל מרגיש שונה ,מיוחד, אבל אני לא בדיוק יכולה לתת

לו את אמוני שוב . אנחנו כרגע יושבים באוטובוס בדרך לבית שלי מכיון שבבית של אור נמצאים זואי וחברים

שלהם ,ההורים שלי לא בבית הם הלכו אני לא בדיוק יודעת לאן אבל אני יודעת שזה משאיר אותי ואת אור

ביחד לבד אני לא יודעת אם אני צריכה להילחץ או לא , השאלה הטובה היא אבל במה אני בטוחה בזמן

האחרון תלוי לי הרבה סימני שאלה מעל הראש, ולאף אחד מהם אין תשובה. בעודי חושבת וחושבת,

הרגשתי יד על כתפי ,סבבתי את ראושי וראיתי שהאוטובוס כבר עצר ואור מסמל לי שצריך לרדת.

נכנסנו לבית ובאתי ללכת לחדרי, אבל אור עצר אותי מכתפי וסובב אותי עליו ״את רוצה להגיד לי מה עובר

עליך ?״ הוא שאל ובאמת אני לא יודעת למה המשפט הזה גרם לי לבכות ולחבק את אור חזק, הוא התאפס

על עצמו מהר אחרי שיצא מההלם וחיבק אותי, אחרי שתי דקות הוא הרים את ראושי למעלה ואמר לי

״צליל תסתכלי עלי שנייה ״, הרמתי את ראשוי והראיתי שדאגה ואשמה ? מורגשת העניו של אור

״מה קרה?, תספרי לי״ , לא ידעתי מה לומר כי אני בעצמי לא בדיוק יודעת מה קרה, אז שתקתי והוא

פירש את זה למשהו אחר ״זה בגללי ״ הרמתי את ראשוי מהד ובפעם הראשונה באז שנכנסתי לבית

פתחתי את הפה ״לא לא בכלל לא כאילו קצת״ נאנחתי וסדרתי את דברי שוב ״זה תקופה קשה

בשבילי אם זה שחשבתי שזואי מספרת לי הכל וסומכת עלי ומסתבר שלא, רבתי אם מייקל (אח שלה),

ויש גם אותך אני אוהבת אותך אור ,אבל לא יודעת אם אני יכולה לסמוך עליך לתת לך את אמוני ״

חשבתי שהוא התעצבן אבל במקום זה הוא משך אותי לחיבוק חזק ולחש לי באוזן ״אני מבין אכשיהו זו

תקופה קשה בשביל כולנו ואני מבטיח לך שבכל הסתדר לאט לאט אם האחים שלך כי אם אני הצלחתי

לסדר ענינים אם האח המרדן שלי גם את תצלחי, ובנוגע עלינו אני לא יוותר על אישתי בקלות גם אם

אנחנו צעירים אני מודיע לך את אישתי ואני יעשה הכל כדי שתביני שאני תמיד שם איתך ולא משנה

כמה זמן זה יקח ואני מבין מאיפה בא החוסר אמונה בי אנע מופתע שבכלל נתת לי הזדמנות שנייה אבל

בבקשה תשאירי לי את ההזדמנות הזו להראות לך כמה אני אוהב אותך ״ הייתי בשוק ממה שנאמר לי

הרגע והייתי בשוק מזה שהוא קרא לי אישתי אבל זה גרם לי לחיוך על הפנים אז הרמתי את ראושי ,וניקתי

את הדמעות, הנהנתי בראושי ואמרתי ״תודה אור היתי צריכה את השיחה הזו ואני לא יקח לך את ההזדמנות

הזו כי כבר אמרתי לך אני אוהבת אותך״ סיימתי את דבריו וחיבקתי אותו שוב יכלתי להרגיש בחיוך שלו

והמילים הבאות שלו הגיעו לאוזני ״אני אוהב אותך גם״ הסמקתי קצת וקראתי את ראושו יותר בצווארו

בזמן שהוא חיוך, ״מה דעתך ללכת לראות סרט ?״ הוא שאל והנהנתי שוב אור התנתק מהחיבוק שלנו

למרות שלא רציתי שיעשה את זה והלך למטבח לא הבנתי למה אבל אז שמתי את קול הפופקורן הבוקע

מהמיקרוגל והמקרר המפתח וכעבור כמה דקות אור היה מולי אח קערת פופקורן ושתייה וזה גרם לי

לגחך ״שמחה שאתה מרגשי בבית ״ ובדיוק ברגע הזה המצב רוח שלי השתנה ממבואס לשמח .

אור צעד לסלון והדלקתי את הטלויזיה אני באתי לשבת לידו והוא אחז בשלט ושאל ״איזה סרט

את רוצה לראות ״ חשבתי קצת ואז אמרתי ״מהיר ועצבני 5״ אור היה מופתע והסתכל עלי מוזר ואני

שאלתי ״מה?״ ,״כלום פשוט חשבתי שאת יותר אוהבת רומנטי מאשר אקשן ״ שהוא סיים את המשפט

העפתי לו כרית לפנים ״אח בשביל מה זה ?״הוא שאל ועניתי לו ״זה שאני בת לא אומר שאני אוהבת יותר

רומנטי״ והזעפתי פנים, אור גיחך ונישק קלות את שפתי ואמר ״אוקי אוקי עצבן נראה מהיר ועצבני ״

הסתכלתי עליו עוד יותר עצבנית והוא פשוט הצמיד את שפתינו אחת לשנייה ופתאום כל הכעס שלי נעלם.

כרגע אנחנו שוכבים בסלון שאור מחבק אותי מאחורה (כמו בתמונה )

ואנחנו כבר באמצע הסרט

ועני נעצמות לאט לאט, ואני מרגישה מוגנת בידיים של אור, וחושבת שזה היה רעיון טוב לתת לו הזדמנות שנייה.

__________
טוב זה הפרק על אור וצליל מקווה שאהבתם הפרק הבא כבר יחזור לעסוק בזוג שלנו זואי וזאק ❤️❤️
והפרק הזה הוקדש לכל הקראות החדשות שלי מקווה שאתם נהנות מהסיפור ❤️❤️