פרק 40

2.9K 154 52
                                    

נ.מ צליל

לאחר שנמשכתי על ידי אור וניסיתי לשחרר את ידי ציפיתי שאחד מהאחים הנהדרים שלי יבוא לעזור לי,

אבל מסתבר שאני גדלה עם שני אחים מניאקים ולצפות זה רק נחמד, כי  שמייקל עצר את אור הייתי בטוחה שזה בשביל לשחרר

אותי, אבל במקום זה מייקל לחש לאור, ״תשמור עליה כמו שצריך.״ מי רוצה שהוא ישמור עלי? תבקש שישחרר

אותי! זואי, איפה היא הייתה? בעודי חושבת הגענו לסמטה שהייתה מחוץ לקניון שאור הצמיד אותי לקיר.

גיחכתי. ״או עכשיו אתה בנוסף לכל חוטף אותי?״ שאלתי בהומור. ״מה יש לך?״ אור שאל ואני רק

הסתכלתי עליו עצבנית, לא עניתי הורדתי את ראשי מטה, ניסיתי להשתחרר מידיו אך הוא לא נתן לי.

ולאחר ככמה דקות שנרגעתי קצת הוא דיבר. "את מוכנה לספר לי מה קרה?!״ שאל אך אני לא

הרמתי את ראשי הוא נשאר ברצפה עד שאור הרים אותו ולא נותן לי להוריד מבט. "בבקשה. את מכונה לספר לי

מה עשיתי רע?״ שאל נשמתי עמוק ועניתי בפשטות. ״כלום״ ״אז למה את עצבנית עלי?״ הוא שאל ונשמע

בקולו שהוא מיואש אבל אני הייתי עצבנית ופגועה,

עניתי לו בצעקה ״אני עצבנית כי עשית בדיוק

מה שאמרתה שלא תעשה!!״

רק אחרי שסיימתי את המשפט, הרגשתי איך הדמעות זולגות מעניי ואת גוש הדמעות שתקוע בגרוני אור לא

ענה כאילו חיקה להמשך המשפט שלי מה שלא בדיוק איחר לבוא. ״הכל היה טוב ויפה ואז פשוט נהיית קר

אלי מתי שקיבלת את ההודעה ההיא לא ענית לי אפילו ששאלתי מה קרה. כאילו חזרנו אחורה בזמן לתקופה שהיינו קרים אחד לשני, אתה בכלל יודע כמה היה לי קשה כל פעם שצחקת עלי עם חברים שלך? יכול להיות שאני בוכה עכשיו ונפגעתי ממך, כי שראיתי שוב את הקור בענייך זה שיתק אותי, החזיר אותי אחורה, אף אחד לא סומך עלי כנראה אפילו לא אחותי, היא לא סיפרה לי מה עובר עליה אתה לא סיפרת לי, אף אחד לא סיפר לי, כולם לא סומכים עלי."

סיימתי לדבר ועניי הפכו למלאות דמעות "אני באמת לא מבינה למה אף אחד לא סומך עלי." מלמלתי,

אור אך ורק הקשיב לא אומר דבר אבל אז הוא הרים את ראשי וגרם לי להסתכל בעניו, ראיתי שבדיוק כמוני

הוא מרגיש הרבה דברים כרגע, אבל לא היה לי כל כך זמן לחשוב על זה, כי אור הצמיד את שפתינו אחת לשנייה.

הייתי בהתחלה בהלם, אבל אחרי כמה זמן נישקתי אותו בחזרה. הייתי עצבנית עליו נכון אבל אני באמת

You teach me to loveDonde viven las historias. Descúbrelo ahora