הוא שלי ורק שלי

פרק 39 תקווה לאהבה חדשה

החלטתי להמשיך,ורק אחרי שאני
יסיים עם הסיפור הזה אני עוברת לסיפור חדש!!

~ נקודת מבט לינס ~
רצתי לחדר שדני היה בו וקיוויתי שהוא יהיה שם עצמתי עיניים ליד הדלת וכשפתחתי... פיו הכל בסדר "שלום גם לך" הוא אמר עם קול חלש וצרוד, כל הגוף שלו סריטות הפנים והגרון "דני שלי אתה בסדר" אמרתי מחבקת אותו "כן..." "הכל בזכות לאון" אמרתי "אני י..." הוא אמר ועצר הסתובבתי וראיתי את לאון "תודה גבר" הוא אמר ולאון התקרב "תקשיב אחי אני מזה מצטער על מה שעשיתי במסיבה לינס היא כל החיים שלי" הוא אמר והם לחצו ידיים התקרבתי ללאון נשענתי עליו וחייכתי "אתה זכיתה בגדול, ואני מאמין שיש תקווה של אהבה חדשה ביניכם" דני אמר וחייכתי כי אני שמחה שיש לי את לאון למרות כל מה שעברנו "אני יודע שזכיתי, זה כל מה שאני צריך בחיים" הוא אמר והסתכלתי עליו בכאילו 'גם אני אהבה שלי' ואז נישקתי אותו "גם אני" אמרתי "גם את מה??" לאון שאל "זכיתי" "טוב מאמי אני מחכה לך בחוץ" לאון אמר עוזב את אכיזתי "טוב" אמרתי והלכתי להתיישב ליד דני לקחתי את ידו והרמתי את ראשי ועיני הסתכלו בעיניים שלו "אתה ידיד טוב ואדם מקסים" "נקשרתי אלייך הלב שלי נתפס עלייך, על החיוך המושלם שלך, והגוף המאלף, והאישיות... את פשוט .... אבל את חייבת ליהיות עם לאון כי אתם זה זוג מנצח ולי יש כבר מישהי שהתחלתי לשים עיין לפני כמה זמן" הוא אתה אמר והבנתי שהוא מחבב אחרת אבל נדלק עליי זה בדיוק מה שהיה לי עם לאון ולירן "אתה תמיד תיהיה ידיד שלי" אמרתי "טוב יפה שלי אז ידידים?" "ידידים, דני אני משתחררת מחר ואני יבוא לבקר כל יום טוב חיים?" שאלתי אותו "טוב יפה ורק שתדעי אני עובר לגור שתי בתים לידך בעוד שבועיים" הוא אמר ושמחתי מזה "טוב חיים אני הולכת לשכב" אמרתי ונשקתי על הלחי שלו ואז יצאתי.

לאון כנראה חיכה לי בחדר אז הלכתי לחדר וכשנכנסתי לאון שכב על המיטה בטלפון אז נכנסתי ונשכבתי לידו "חיים שלי מה אתה עושה" אמרתי מנשקת אותו "בטלפון יפה שלי" הוא אמר בלי להרים את הראש לקחתי את הטלפון וראיתי את התמונה של ליאור (התינוק שלהם שמת)

"צילמת אותו" שאלתי מנשקת אותו "הוא היה כזה מתוק" הוא אמר "הכל בסדר חיים שלי יהיה אחר" אמרתי והוא ישר הסתכל עלי "מה את רוצה ילד" הוא שאל מעלה חצי חיוך "אל תמהר יש זמן" "אני יחכה כשתיהיה מוכנה" נישקתי אותו ונישכבתי על החזה השרירי שלו "אתה אהבה שלי" "יפה שלי אני מחר לוקח אותך לאנשהו זורמת??" הוא שאל ושמחתי "ברור שאני זורמת"

נישקתי אותו בחוזקה והלשון שלו חיכתה לרשות להיכנס, נתתי רשות הנשיקה הייתה מושכת כבר מזמן שאני ולאון לא היינו ככה יש לי פרפרים מהמחשבה שאני איתו ושהוא שלי ורק שלי שוב התחלנו להתנתק לאט לאט ובעדינות כשהשפתיים הרטובות שלנו משחקות זה בזה הנשיקה הרטובה שלו המשיכה לכיוון צווארי באיטיות "התגעגעתי כ"כ" אמרתי בקול חלש ומחרמן "את עושה לי את זה" "גם אתה" לחשתי "לאון אנחנו בבית חולים" אמרתי כשהוא התחיל להוריד את חולצתי "אבל זה כ"כ הרגע.." הוא אמר והבנתי למה הוא התכוון

"בייב לא עכשיו" אמרתי למרות שכולי רטובה שם... "טוב" הוא אמר מפסיק לנשק אותי "לא אבל אל תפסיק עם הנשיקות" אמרתי בחושניות "אהה עם זה אין לך בעיה" הוא אמר מתגרה בי "נוו לאון" אמרתי מחכה למגע שפתיו "חירמנתי אותך אהה" הוא שאל עדיין מתגרה בזה שהוא לא מנשק אותי הייתי מוכנה באותו הרגע לקפוץ עליו בנשיקות רק אם לא היה לי את הגבס המעצבן הזה "יש לך מזל שיש לי את הגבס הזה" "למה??" הוא שאל מתגרה שוב ושוב "לאון.." "אז את כן רוצה אותי" "לאון לא אמרתי שאני לא רוצה אותך פשוט אנחנו בבית חולים י'מעצבן" אמרתי רצינית וקצת מעוצבנת שהוא עושה בכוונה "ככה אני אוהב אותך" הוא אמר מתחיל לנשק אותי,ואז נזכרתי שזה מחרמן אותו "אז הנה הנקודה הרגישה שלך" אמרתי עם חיוך נצחי "את יודעת את התשובה" "ברור שאני יודעת" הוא המשיך עם הנשיקות הרטובות מהצוואר הוא התחיל לרדת באיטיות לחזה שלי, עברה צמרמורת בגופי

"אהם אהם" לפתע שמעתי מאבר הדלת קול גברי וזה היה... כמובן שלירן "אני שמח שחזרתם" הוא אמר "תודה, גם אני שמחה" אמרתי מנסה לעצור את לאון מלנשק אותי "משהו קרה?" שאלתי את לירן "לא, אבל ורד רצתה שתבואי לראות את התינוק שלה היא הולכת לאולטראסאונד פה בבית חולים" "מהה באמת טוב תגיד לה אני באה עוד כמה דקות" אמרתי בהתרגשות "טוב" הוא סגר את הדלת והלך "נוו לאון אני צריכה ללכת" "את בטוחה??" הוא אמר עולה בחזרה לצוואר "לאון אני מבטיחה שברגע שאני יגיע תעשה מה שאתה רוצה" "טוב לכי אבל מהר" הוא אמר וקמתי "ביי מאמי" נישקתי אותו ויצאתי.

~ נקודת מבט ורד ~
בינתיים שהייתי בבית חולים ניצלתי את הרגע וביקשתי שיעשו לי אולטראסאונד אז הרופאה אמרה שיש תור לעוד שעתיים אז חיכיתי ואז עברו שעתיים והחלטתי לקרוא ללינס כי אני רוצה שהיא ואור יהיו איתי כי בכל זאת זה האחיין של לינס אז אמרתי ללירן שיקרא לה בינתיים שאני הולכת לחדר בדיוק 5 דקות אחרי שהגעתי לינס הופיע "יפה שלי את מתרגשת" היא נכנסה בשמחה "כן מאוד" אמרתי והיא חיבקה אותי הרופאה התחילה להסביר לי איך התינוק ובאיזה גודל הוא התחלתי לבכות מהתרגשות.

~נקודת מבט לינס ~
אחרי שהייתי עם ורד התחלתי להיזכר איזה כיף זה שאת יודעת שיש מישהו שגודל בתוכך מישהו שאת אוהבת ומחכה לראות מישהו שאת מאכילה צוחקת איתו, בוכה, שומעת מוזיקה, מטיילת ועושה הכל זה מרגש אבל אני לא בטוחה שאני מוכנה לזה אני פוחדת לאבד את מי שגדלתי בבטן שוב זה כמו לאבד מישהו שאת התאהבת בו זה קשה.

בינתיים שהלכתי לחדר שלי חזרה כל המחשבות האלה עברו בראשי חשבתי אם אני רוצה את זה שוב. הגעתי לחדר ולאון שכב והסתכל טלוויזיה "איפה עצרנו" אמרתי ונעלתי את הדלת כי אני לא רוצה שמישהו יפריע לנו "אני זוכר איפה" הוא אמר וסגר את הטלוויזיה "מתי מורידים לך את הגבס?" הוא שאל כשניסיתי להישכב על המיטה "עוד 4 ימים למזלי זה לא שבר רציני" המשכנו להתנשק אבל לאחר שניות ספורות היה תיקתוק חזק בדלת.....

מקווה שעשיתי פרק שרציתם...
אני יעלה עוד פרק מחר 😊😉
לילה טוב 💋👅🌉