הוא שלי ורק שלי

פרק 57 - תצאי מזה

~ נקודת מבט לינס ~
פקחתי את עיניי כולי רטובה לא מבינה מה הולך פה אני מזיעה כמו אחרי סיוט נוראי קמתי מהמיטה הולכת לכיוון הסלון של המטוס מתיישבת על לאון מסדרת את שערי "כבר התעוררת? ולמה את כ"כ רטובה כאילו רצת עכשיו 2000?" הוא שאל "לא יודעת אבל אני מרגישה ממש חלשה" שיט רק חסר לי עכשיו לחלות או כל דבר אחר שיט, "אולי יש לך חום? את בסדר בייב?" הוא שאל דואג, ולא אני לא בסדר אני מרגישה זוועה "לא אני

בסדר כנראה סתם היה לי חם" קמתי לשתות מים וישר הסתחרר לי הראש, רצתי לעבר השירותים מוציאה את כל הבחילה שישבה לי, שיט לא בבקשה רק שאני לא יהיה חולה, קמתי מהריצפה שוטפת פנים ידיים, אוך אני מרגישה כאילו עברה משאית מעל גופי, יופי לינס עכשיו תצטרכי לבלות את הירח דבש שלך חולה במלון ! זה יכול ליהיות יותר גרוע?! יצאתי בחזרת אל לאון נופלת על הספה לידו "אני מודד לך חום" הוא אמר מודאג מוציא את המד חום "לאון אני בסדר אל תתנהג אלי כמו אל יל--" שיט זה בורח לי, רצתי מיד לשירותים לא זה לא הריון זה וירוס זה פאקינג וירוס "בייב תביא לי בגדים להחלפה בבקשה בתיק על המיטה" צעקתי ללאון ולאחר דקה הוא הביא לי בגדים נקיים "טוב אנחנו נוסעים בחזרה הביתה ובלי להגיב לא מעניין אותי כלום" הוא אמר כשהוציא את המד חום מהיד שלי "לאון אני אקח כדור והכל יעבור" אמרתי מחליפה בגדים מולו כבר לא אכפת לי אני מרגישה חיוורת בשביל שיעניין אותי שלאון רואה אותי ערומה לא שהוא לא ראה כן?! הוא ראה מספיק פעמים... קיצר מה זה משנה עכשיו בכלל אני חושבת שאני מתחילה להזות דברים

"אממ בייב ל...- למה דלת המטוס פתוחה?! הי ילד לאן אתה הולך?" ראיתי קצת מעורפל והסתחררתי לפתע הרגשתי קור רוח, לאון עומד בוהה בי ולפתע איזה ילד קטן וחמוד יוצא מדלת המטוס התחלתי להתקרב אך הרגשתי יד תופסת בי "לינס אין שם אף אחד, את בסדר!? את שומעת אותי? לינס" שיחררתי את ידי ממנו הולכת אחרי הילד ההוא שמעתי קול 'נו קדימה תפתחי את הדלת אני מחכה לך, כבר יותר מדי זמן' הקול אמר לי 'קדימה לינס אני צריך אותך, תפתחי ותקפצי' "מי זה?" שאלתי לא מבינה מי זה הקול הזה 'זה אני ליאור הבן שלך, נו קדימה אמא בואי כבר' הושטתי את ידי לא מבינה מה אני עושה לפתע הרגשתי נפילה כאילו מעירים אותי מתוך כל הערפל "לינס מאמי קומי".

פקחתי את עיניי רואה את לאון מבינה שזה היה חלום "לאון.." חיבקתי אותו כשדמעה יורדת על לחיי "הכל בסדר אני פה" "זה ליאור הוא חוזר לי בחלומות" תמיד היו לי חלומות מוזרים לאחר שליאור מת כאילו הוא תמיד קורא לי לבוא לאנשהו וקורא לי 'אמא נו קדימה בואי כבר' "הכל בסדר יפה שלי את תראי יהיו לנו ילדים ואת תשכחי הכל כמובן שתמיד יהיה לנו זכר ממנו" הוא צודק זה רק חלום הכל טוב! נכון? נכון!

"עוד כמה זמן נוחתים?" "עוד שעה בואי תישטפי פנים תתלבשי ואני בינתיים יכין לך תה" הוא נשק לראשי ויצא, טרנינג אפור של נייק וחולצה לבנה ארוכה שחושפת את הכתפיים של נייק ונעלי טימברלנד לבנות אבל לא לפני ששתפתי פנים, הלכתי לסלון של המטוס מתיישבת על הספה "נראת מושלם בייב, קחי" לאון הושיט לי ספל עם תה וכדור נגד כאבי ראש "תודה בעלי" אמרתי וחטפתי נשיקה מתוקה משפתיו

"טעימה כמו תמיד" הוא קרץ לי וצחקקתי "תודה בייב" הושטתי לו את הספל הריק אחרי שסיימתי והוא לקח לי אותה "יותר טוב?" "כן,תודה" נישקתי אותו ונשכבתי עליו "בייב אל תירדמי יש עוד 15 דקות עד הנחיתה...

בנות סליחה על הפרק הקצר מבטיחה מחר המשך ואפילו 2/3 פרקים אוהבת ותודה לכל המגיבות/מצביעות/קוראות
אוהבת
E.B ❤ 😍😛😘