פרק 29 - להסתיר

3.9K 190 9
                                    

אתה רואה את הבחורה הזו ? היא נראית כל כך שמחה, נכון ? מספרת בדיחות, מחייכת, נהנת מהחיים ו...מתה מבפנים.
היא פגועה ועייפה. עייפה מכל הדרמה, עייפה מלא ליהיות טובה מספיק, עייפה מהחיים.
אבל היא לא רוצה להיראות דרמטית, חלשה ומחפשת תשומת לב. אז היא שומרת הכל בפנים. מיתנהגת כאילו הכל בסדר אבל בעצם בוכה בלילות. אז כולם חושבים שהיא האדם הכי שמח שהם מכירים. שאין לה בעיות בחיים שלה והם מושלמים. אם רק הם היו יודעים את האמת...

●●●●●

אני קמה על רגליי וממהרת לשפשף את עיניי מנסה להחזיר לי את הראייה בכדי לדעת האם האדם ששוכב במיטה שלי עכשיו הוא סהר!
אני מסובבת את גופו על הגב ופניו נגלות אליי,
פניו שלוות ונראות כאילו דבר לא עבר עליהן, אני לא יכולה בלעדיו, השלושה שבועות האלו בניפרד עשו לי כל כך רע.

אני מגלגלת את עיניי נותת לו לישון והולכת לטלפון,

4 הודעות חדשות מ - 'יאיר'

יאיר - עוד שעתיים אני בא לאסוף אותך וניסע ישר למרכז

יאיר - יסמין ?

יאיר - הכל בסדר ? למה את לא עונה?

יאיר - טוב אני יוצא אני מקווה שאת יכולה להישתתף.

אני משפשפת את ראשי בחוזקה ומכה על טיפשותי ששחכתי את אחד הרגעים החשובים ביותר בחיי!
אני הולכת במהירות למקלחת שוטפת את כל האלכוהול והזוהמה שהיתפרשה אליי.
יצאתי לבחור בגדים וסהר עדיין היה שם ישן, מה עשינו בלילה ? לא נתתי למחשבה הזו להטריד אותי יותר מדיי והוצאתי מהארון חולצה צהובה וארוכה של טומי הילפינגר , שורט ג'ינס ועם זה שמתי את הנייק איר מקס השחורות.

הכנתי את התיק במהירות לקראת הנסיעה וכתבתי לסהר פתק שאם הוא רוצה הוא יכול להישאר כאן. כואב לי שאנחנו מתנהגים כמו זרים..

אני מניחה את זה ליד המיטה על השידה ויוצאת מהחדר ומהבית ונועלת אותו וניזכרת לפחות שהשארתי מפתח אחד מתחת לטלוויזיה.
אני שולחת הודעה ליאיר שאני בחוץ והוא מחזיר לי עוד שתי דקות שהוא כאן.

אני בינתיים מנסה להכין את עצמי נפשית לקראת הדבר שיוכל לשנות את חיי. הרבה מפיקים יהיו שם, במאים , אנשי מחול עם שמות גדולים. אוכל לזכות בפרסים וזה לא היזמדנות שמגיעה לכל אחד ואני שמחה שזכיתי בה.

צפירה העירה אותי מהמחשבות שלי וראיתי את הניסן ג'וק השחורה של יאיר, "הסעה למישהי יפייפה" "אמממ תמשיך היא לא גרה פה" אני מתלוצצת והוא צוחק ופותח בשבילי את הדלת ואני נכנסת ואנחנו מתחילים בנסיעה.

"נו..את מתרגשת ?" הוא שואל ושותה מהקפה חצי גמור שלו, "בטח, זו ההזדמנות שלי יאיר. לצאת מהבית הזה לעשות כל מה שחלמתי זה יהיה מושלם!" אני אומרת ונושכת את שפתי בחולמניות ...

רגשות כמו פרחים - 2&1Where stories live. Discover now