רגשות כמו פרחים - 2&1

פרק 50 - זמן

זמן לא מרפא שום דבר.
הוא רק תחליף לזכרונות...

●●●●●●

כעבור יומיים -

נ.מ יסמין -

הנחתי את תיק העבודה בפינת החדר ונשכבתי בפראות על המיטה, כמה שהיתגעגעתי אליה. צלצול טלפון ממלא את חלל החדר ואותו רינגטון מעצבן יכול לשגע לי את השכל,

הלו ?

שלום , אני מדבר עם יסמין אושריה ?

כן במה אוכל לעזור ?

אני ג'יי סטיבן , מפיק מופעי מחול. הייתי בהופעה שלכם ורציתי להגיד שאת ובן זוגך רקדתם מדהים!

וואו, תודה איזה כיף לשמוע

אז היתקשרתי בנוגע למופע המחול שאני מעלה בעוד פחות מחודש, הייתי מעוניין שאת והחבר שלך תשתתפו בו.

אממ... אני לא יודעת מה לומר

בואי מחר למסעדה בלו רינג בחמש אחר הצהריים, אני כבר אפגש איתכם שם נסגור עיניינים.

אוקיי, אין בעיה

לילה טוב גברת אושריה

לילה טוב אדון סטיבן

אני מנתקת את השיחה ופשוט מביטה בטלפון שלי..."אההה!" צרחת אושר נפלטת מפי ואני נופלת על המיטה וחוסמת את ידי בהיתרגשות כדי שלא ייצאו עוד דברים מטופשים ממנו.
אולי סוף סוף מה שחלמתי עליו יתגשם, להרחיב את אופקיי ולעשות את מה שאני אוהבת באמת וזה ריקוד.

לפני שבע שנים -

"אבל סבתא אני לא מכירה כאן אף אחד" אני אומרת בביישנות ומושכת בקצוות מכנסיה, היא נוגעת בגבי ומיתכופפת למטה. "את יודעת יסמיני, אני וסבא שלך חסכנו כל כך הרבה כסף כדי שתוכלי לעשות משהו עם הכישרון שלך, את מדהימה וזה לא משנה אם לא תכירי כאן אף אחד. ככל שתתבגרי את תכירי הרבה אנשים, והם יאהבו אותך ואת היכולות המדהימות שלך" היא אומרת ודמעה קטנה חומקת מעינייה,
היא מנגבת אותה ועיניה הכחולות בדיוק כמו שלי ננעצות בי,
"למה את בוכה ?" אני שואלת והיא מנידה בראשה לכך שלא אתייחס.

"את תיהיה הרקדנית הכי טובה יסמיני שלי, קדימה המורה קוראת לך. אני יושבת בצד וצופה בך" היא אומרת וקלות מקדמת אותי לעבר המורה.
היא עשתה מעגל בסטודיו הקטן שלה ואני היתיישבתי בין ילדה עם שיער בלונדיני לילדה עם שיער שחור,
"היי אני סיוון" זאת עם השיער השחור לוחשת באוזני ואני מחייכת אליה חיוך ביישני, "מה השם שלך ?" היא שואלת ומזיזה את ראשה הצידה בכדיי לראות את פניי.
"יסמין" אני מצייצת ובכלל מיתפלאת אם היא שמעה את זה.

"אנחנו ניהיה חברות טובות יסמין, מבטיחה לך!" היא אומרת וידה מישתלבת בידי, אולי זה לא כזה נורא אחרי הכל...