רגשות כמו פרחים - 2&1

עונה 2 - שלהם - פרק 35

OneRepublic - No Vacancy

&&הפרק מכיל תכנים מיניים&&

האהבה שלהם הייתה חזקה,

אבל התיזמון היה לא נכון.

ואז האהבה החליטה,

שהם לא שייכים.

• • •

יסמין

15:30

"סהר, למה הבאת אותי לפה?" אני שואלת, מביטה בבית שלי, לבית שאני לא יודעת מה להרגיש כלפיו עדיין כי פעם כשהייתי נכנסת הכל היה מריר וקר ועכשיו כשנכנסים הוא מרגיש טיפה יותר חם. אני לא מצליחה לזכור בפירוש את כל הלילות שהייתי חוזרת הביתה, שמה את המעיל שלי עליי כשאני חוזרת מהעבודה ונכנסת לבית מקפיא עצמות. בית שבו אבא יושן שיכור ומלוכלך, ירדן הייתה יוצאת עם החברים הערסים שלה ודווקא אז נופל לי האסימון, הכל היה תיכנון של סהר.

"בואי" הוא לחש באוזני, הושיט לי את ידו ואני אחזתי בה בחוזקה, וידו החזקה השנייה מחזיקה בעגלה של מיכאלה.
דפקתי על הדלת מספר פעמים ובמיידי חיוכה הרחב של ליאן פתח לי. "יסמיני!" היא קראה באושר ועטפה אותי בחיבוק החם שלה כמו תמיד, היא הבחינה בסהר שרצה ללחוץ את ידה מתוך נימוס אבל היא גילגלה את עינייה וחיבקה אותו חזק, היא לא מסוגלת לעמוד בפניו.

"אוו! בובונת שלי!" היא קוראת מאושר ואוספת על ידייה את מיכאלה בזמן שאנחנו נכנסים הביתה ומתהפכת לי הבטן כל כך.
סהר שם את העגלה מתחת למדרגות ונעמד מולי שוב, אוסף את ידי וסוחב אותי במעלה המדרגות כשאני מביטה בליאן מלמטה כשהיא משחקת עם מיכאלה. הבית היתרוקן כמעט, אין זכר לליפז ולירדן, אבא בטח בעבודה והבית עדיין חם, הכל הודות לליאן.

הוא מחזיק את ידי בחוזקה ופותח את דלת חדרי הישן, אני כל כך שמחה לגלות שהכל נשאר אותו דבר, בדיוק אותו דבר. לא ידעתי למה, ולא ידעתי איך לעכל שגם אחריי כל הזמן הזה תחושת האשמה מזדחלת בחזרה.
סהר סגר את הדלת כשנכנסנו ועיניי סקרו כל חריץ, כל גרגיר אבק שנראה לעין ואת כל המחברות הישנות שלי.

היתקדמתי אל עבר המיטה, הם שינו את המצעים האפורים למצעים הסגולים שאהבתי לישון עליהם, וזיכרונות אירוטיים עפים למוחי...

"הבאתי אותך לפה כי ידעתי שזה הדבר הנכון לעשות, סגירת מעגל. כדי לסיים את כל זה היינו צריכים לחזור למקום שהכל התחיל. להיזכר בכל הנשיקות, חיבוקים, צעקות, צרחות, בכי כי זה מה שתמיד היינו טובים בו."
הבטתי בו בהערצה בזמן שהוא מתקרב אליי, גובהו עדיין רב משלי ואני מקבלת צמרמורות כשידו נוגעת בגבי התחתון, מקרבת אותי אליו. פיו מתחיל להניח נשיקות קצרות על צווארי וידיי נאחזות בצווארו בזמן שאני מורידה בקלילות את נעליי בעזרת העקב שלי.