"אני שונאת את השיר הזה." אייב' מלמלה כאשר קייל השמיע מוזיקה קצבית מתוך האייפון שלו. "מה? איך את יכולה לשנוא את השיר הזה?" קייל היה מופתע.
"אני שונאת הרבה דברים, אז כן, אני יכולה לשנוא את השיר הזה." אבריל החזירה במרירות. והינה הם מתחילים.
בזמן שהם התווכחו בקול, התרוממתי מן הספסל כשפגשתי בפניו של ראיין מתקדמות לכיווני. "היי," חייכתי אליו כשהוא נעצר מולי.
"היי, מוכנה להיום?" ראיין הרחיב את חיוכו. נשמתי נעתקה כשנזכרתי שלא הודעתי לו שאני לא אוכל לבוא.
"הו, ראיין..." נשמתי עמוק, מניחה את ידי על מצחי. "א-אני מצטערת, אני בסוף לא יכולה היום." נשכתי את שפתיי בהיסוס.
"הו," אכזבה שטפה את פניו. "כן, סליחה, פשוט משהו צץ ו-"
"אל תדאגי, זה בסדר," שפתיו התעקמו לחיוך, "פעם הבאה." הוא הבטיח.
"אוקיי, כן, פעם הבאה." הקלה עצומה שטפה אותי כששום כעס לא נראה על פניו. אין מצב שהוא מגלה על כך שהברזתי לו בשביל ריידר.
"נתראה," ראיין נשק לראשי כמו תמיד בחיוך קטן והמשיך בדרכו. הסתובבתי על רגליי, מתקדמת אל הספסל בו ישבתי עם קייל ואבריל שלהפתעתי עברו נושא והפסיקו להתווכח.
"בל, ריידר אמר לי שהוא מביא אותך איתו היום לבית שלי." קייל אמר בחיוך. עיניי השקד של אבריל גדלו, והיא מיהרה להסתכל עליי בהפתעה.
"א-אה כן, הוא רצה שאני אבוא איתו... אנחנו ידידים טובים." חייכתי במבוכה, מדגישה את מילותיי. אבריל נרגעה מעט למשמע דבריי השקריים, אך המבט הלא מרוצה נשאר בפנייה.
אנחנו ידידים טובים... דבריי חזרו בראשי. עכשיו שאני חושבת על זה- אף פעם לא היינו ידידים. זה תמיד היה יותר מזה.
"יפה שהצלחתם להסתדר... איתי ועם אבריל למשל, זה אף פעם לא יצליח. היא תמיד מנסה לזרוק את עצמה עליי." קייל צחק והניח את ידו סביב כתפיה בשעשוע.
אבריל גלגלה עיניים ומיהרה להעיף את ידו, "היית מת."
* * *
יצאתי מן רכבו של ריידר כאשר הוא החזיק את הדלת עבורי. עיניי גדלו למראה האחוזה הלבנה והענקית שהופיעה לפניי.
"ז-זה הבית של קייל?" שאלתי בהפתעה, מצביעה אל עבר הבית העצום. ריידר הנהן והתקדם יחד איתי לכניסה.
מחוץ לבית הייתה מזרקה יפה, והחניה הגדולה הייתה מפוצצת במכוניות של אנשים שהחלו להגיע. התהלכתי יחד עם ריידר לתוך הבית, לאחר שעברנו שומר ראש שעמד בפתח הדלת ובירך את ריידר לשלום.
שמחתי על כך שבחרתי בסוף ללבוש שמלה ולא ג'ינס, כיוון שכל הנשים בבית העצום היו מגונדרות בשמלות שנראו יקרות מאוד, ובתכשיטים נוצצים.
YOU ARE READING
השילוב המושלם
Teen Fiction"אתה מתנהג כאילו אתה שונא את העולם ואת האנשים שבו, אבל ברגע שהיא מרימה את ראשה ומביטה בך; המבט התמים, הרך והדואג הזה שבחיים לא דמיינת על כך שמישהו יביט בך ככה, פתאום כל מה שניסית להסגיר מאנשים, כל החומות שבנית סביבך, הכול מתמוטט בבת אחד. אתה יודע שכ...
