(מצטערת על העיכוב, המחשב שלי היה בתיקון אז לא היה לי איך להעלות את הפרקים)
בבוקר למחרת, לאחר ארגוני בוקר מהירים לקראת יום הלימודים, נעמדתי מול המראה בחדר המקלחת ובהיתי בעצמי.
מוחי היה מוצף במחשבות על הלילה הארוך שאני, ריידר וראיין עברנו. הלילה הזה אולי יחשב כהלילה הכי מפחיד שהיה לי, אבל לא כולו היה גרוע.
המשכתי לשחזר את מילותיו של ריידר בראשי כשאמר שהוא אוהב אותי. לא הפסקתי לחייך אל המראה ולהיות שקועה בדבריו.
זה בדיוק למה אני רוצה להישאר איתו למרות כל הסכנות. כולם לא האמינו בקשר שלנו ותמיד הזכירו לי שריידר לא יכול לאהוב, במיוחד ויקטוריה. אבל זה בדיוק העניין, לא משנה מה כולם אמרו, לא וויתרנו.
אבל עכשיו שאני חושבת על זה... לא הספקתי לומר לו שאני אוהבת אותו בחזרה.
קפצתי במקומי כששמעתי את ריידר מתקדם אל הדלת. הוא קם רק עכשיו.
הדלת נפתחה וחשפה בפניי את ריידר העייף. צחקתי על ההליכה העקומה שלו כשהוא נכנס לתוך החדר וסגר את הדלת אחריו.
"בוקר טוב גם לך," ריידר נאנק כשראה אותי צוחקת. "אתה חייב לראות איך אתה נראה." צחקתי חזק יותר כשהוא מעד וכמעט נפל.
"שקט." הוא נשק למצחי ואז הרים אותי על השיש. לאחר מכן הוא פנה אל הברז ולקח את מברשת השיניים שלו.
פשוט תגידי את זה. קול בראשי הודיע לי.
א-אני לא יכולה פשוט להגיד את זה, עד כמה שאני רוצה. אני רוצה לומר את זה בזמן הנכון, ברגע שבו אני מרגישה שהמילים יכולות להתגלגל לי מהפה מבלי שאני בכלל צריכה לחשוב על זה.
כי הרגע כל מה שאני עושה הוא כן לחשוב על זה, וזה לא עוזר ללחץ שבי. עבר זמן שהיה מלא בכאב מאז שאמרתי את זה למישהו.
"בל?" קולו של ריידר גרם לי לחזור למציאות. הטתי את ראשי הצידה, מביטה בו כשהוא מנגב את פניו הרטובות.
"ממ?" בלעתי את רוקי. "את בסדר?"
"כן, כן." חייכתי וקפצתי מן השיש במהירות. "אתה רוצה שאולי נבריז ונצא לאן שהוא? ל-לדבר או סתם לראות סרט?" זרקתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש כדיי שריידר לא יתחקר אותי. הוא שם לב מתי אני בסדר ומתי אני לא.
"נבריז? וואו אני ממש מדרדר אותך, הא?" ריידר גיחך אך לא נשמע מרוצה כל כך.
"לא לא עזוב," נענעתי את ראשי במרץ, "אתה צודק, לא כדאי, אני ממילא צריכה להשלים חומר במתמטיקה." אמרתי במהירות והעברתי יד בשיערי.
"את בטוחה?" ריידר התקדם אליי והניח את ידיו על מותניי. "כן, כן. בזמן האחרון בקושי הייתי בשיעורים ו-"
YOU ARE READING
השילוב המושלם
Teen Fiction"אתה מתנהג כאילו אתה שונא את העולם ואת האנשים שבו, אבל ברגע שהיא מרימה את ראשה ומביטה בך; המבט התמים, הרך והדואג הזה שבחיים לא דמיינת על כך שמישהו יביט בך ככה, פתאום כל מה שניסית להסגיר מאנשים, כל החומות שבנית סביבך, הכול מתמוטט בבת אחד. אתה יודע שכ...
