לפני שפגשתי אותך

פרק 8

מאיה ואני נכנסות אל הבית הגדול של תומר, יכולות לשמוע בבירור את רעש המוזיקה החזק עוד מתחילת הרחוב. מאיה די התרגשה, בדרך לכאן היא אמרה לי איך היא חיכתה לשישי, היה לה שבוע עמוס לפי דבריה. עם כמה שרציתי, החלטתי לא לשתות היום. אני הנהג תורן אפשר להגיד. מאיה התחננה אליי להיות בפעם הזאת ובפעם הבאה היא תהיה ואני אוכל לשתות ולהשתחרר.

בתוך הבית הגדול אני יכולה לראות בר אלכוהול, דיי ג׳יי בפינה שבסלון והמון אנשים שאת חלקם אני זוכרת מהבית ספר. מאיה מושכת אותי לכיוון הבר, ואני נשענת על הקיר ובוחנת את כולם בזמן שהיא מוזגת לעצמה שתיה. עיניי נעצרות על ריף, שיושב על הספה ומישהי יושבת על רגליו, לגמרי נמרחת עליו כמו זונה. הוא לא שם עליה, והוא רק מתעסק בכוס פלסטיק שיש בידו. גיחכתי לעצמי, הוא כל כך פתטי. רק מחפש לזיין כל היום, הוא לא התבגר וכנראה שזה לא יקרה בזמן הקרוב.

ריף מתחיל לסרוק את הבית הגדול, להסתכל על כל האנשים. הוא מסתכל לכיוון הבר הגדול, ועיניו לפתע נעצרות עליי, כאילו אני זה מה שהוא חיפש. הרמתי את גבותיי בשאלה, אמנם אני הראשונה שהסתכלה עליו, אבל אחרי מה שקרה לפני כמה ימים בקפטריה אני מעדיפה שהוא לא ינסה אפילו לחפש אותי.

הוא מחייך חיוך קטן, יודע טוב מאוד שאני קולטת אותו. אנשים עוברים וחולפים על פנינו, רוקדים לנו מול העיניים, אבל איכשהו אנחנו ממשיכים להסתכל אחד על השניה כאילו אף אחד לא מפריע.

ריף מתנהג כאילו הכל בסדר בינינו, למרות שלפני כמה ימים חולצתו הלבנה הייתה מלאה בקולה קרה. אני רואה אותו מעיף את האישה שישבה עליו, מקבל ממנה מבט עצבני, אך לא אכפת לו מכלום כי הוא מתקדם לכיוון שלי, יוצר איתי קשר עין ולא מוריד את עיניו עד שהוא מגיע אליי. מה הוא רוצה?

״מה את עושה פה?״ שאל אותי, יכולתי להריח את הבל פיו מסריח מאלכוהול. הוא עמד די קרוב אליי כדי שאני אוכל לשמוע אותו מבעד למוזיקה החזקה, ומצד אחד זה לא היה כל כך נעים, אך מצד שני אני יודעת שלא הייתי מצליחה לשמוע אותו אם לא היינו קרובים כרגע. ״ולמה את לבושה ככה?״ הוסיף, גורם לי הפעם להתרחק ממנו מעט ולהסתכל עליו במבט קצת מופתע מהשאלה האידיוטית שלו, מה אכפת לו איך אני לבושה?

״קודם כל, באתי לכאן עם מאיה. דבר שני, מי אתה שאני צריכה לתת לך הסברים?״ שאלתי אותו, משלבת את ידיי. עיניו יורדות לכיוון חזהי שבולט מהשמלה הזאת ומהתנועות שלי. ״תרים את העיניים משם, מילר. אין לך מה לחפש שם.״ הוספתי, קוראת לו בשם משפחתו וגורמת לו להרים את עינייו במהירות וליצור איתי קשר עין, לא לפני שחיוך קטן מתפרש על שפתיו, לא מתבייש לרגע על מעשיו החסרי טקט.

גלגלתי את עיניי, דוחפת אותו ומתקדמת לכיוון הבר, מוזגת לי כוס מים ושותה. ״למה את לא שותה קצת וודקה? את לא מהאלה ששותות?״ ריף צץ שוב ונעמד למולי. הוא לא הבין את הרמז שנתתי לו אני מבינה. לרגע תהיתי אם הוא באמת מנסה ליצור כאן שיחה ולהתעניין בחיי, אך המחשבה הזאת נעלמת באותה שניה שהיא עלתה.