פרק 4

2.8K 229 64
                                    

כשירדנו למטה ראינו את ליס ; אמא שלי

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

כשירדנו למטה ראינו את ליס ; אמא שלי .
וואו נראה לי שזה היום הכי טוב בעולם ! קודם כל דיפר הפך איכשהו לבן אדם ואת האמת שהוא נראה פשוט מדהים , הוא הצליח לעלות על כל הדמיונות הכי מטורפים שלי לגבי המראה האנושי שלו .
העיניים שלו היו כל כך .... עמוקות, והחיוך הלבן הזה שהצליח לשגע אותי , והשיער הבהיר המתנופף שלו שגם ללב שלי לצאת ממקומו והק- רגע אני מדבר על חתול? לעזאזל אני לא יכול להתאהב גם בו , הוא יעזוב אותי בסוף.
---
בכל מקרה כשירדנו למטה ראינו את אמא שלי שכנראה בדיוק חזרה מנסיעת העבודה שלה לסין , חיוך גדול עלה על פניה והיא רצה לכיווני בשביל לחבק אותי אותי חיבוק מוחץ שהכאיב לי בצלקות שנמצאות על בטני אבל לא יכולתי להתלונן .
היא לא יודעת עליהן , היא התנתקה מהחיבוק עם מבט נוצץ בעיניה עד שהיא ראתה את דיפר " ג'וי ? מי זה?" היא שאלה עם קולה בבלבול.
דיפר הושיט את ידו ללחיצת יד "שלום ליס אני ... דיפר " הוא חייך אליה , אמא שלי כתגובה צחקה בקול , הביטה בדיפר המבולבל ואמרה תוך כדי צחקוקים " א-אתם לא נ-נורמלים ! לשנייה ה-האמנתי לזה !" ומחתה את דמעותיה שנוצרו מרוב צחוק ושאלה פעם נוספת " אוקיי הפעם בלי לנסות לעבוד עליי , מי אתה ?" דיפר המבולבל הביט בי כרומז על משהו , עד שהבנתי שאני צריך להסביר לה את זה .
----
" אממ... אמא ? נראה לי שכדאי שתשבי " אמרתי לה במבט רציני והיא כתגובה גלגלה את עיניה והתישבה " כן ג'וי ? " ואמרתי לה "זה באמת דיפר " והיא הביטה בי במבט מופתע ולא מאמין ואמרה " יש לך דרך להוכיח לי ?" היא עדיין לא מאמינה , חשבתי על דרכים שבהן אני יכול להוכיח לה את זה ואז דיפר התפרץ ואמר "אני יודע ! הצלקת " הסתכלתי בעיניו במבט לא מבין עד שנזכרתי .
לדיפר הייתה צלקת בצורת שריטה חרוטה בגבו , היא נוצרה מהבעלים הקודמים שלו שהתעללו בו עד שקראו למכלאה ולקחו אותו מהם , כרגע הצלקת היא הזיכרון היחיד שנשאר לו .
הוא הסתובב מעט והרים את שערו הלבן שמעט הסתיר את הצלקת " נו באמת , כל אדם יכול לעשות קעקוע בצורה כזאת , אני צריכה שתאמר לי מי אתה ! באמת ! ובלי לשקר! אחרת אני אתקשר למשטרה !" היא איימה והרימה את הטלפון שלה .
-
נזכרתי בעוד משהו שיכול להעיד על כך שהוא לא בן אדם ! " יש לי רעיון " הסברתי לו אותו בשקט בעוד אימי צופה בנו ולאחר כמה שניות הוא הנהן ופנה אליה "תלטפי אותי " אמר בחוסר נוחות ואימי המופתעת גלגלה בשנית את עיניה וליטפה אותו בראשו , מעבירה את אצבעותיה על שיערו הלבן בעוד הוא מגרגר היא קפצה מהכסא בבהלה אחורנית וכמעט נפלה אילו אינסטינקט החתול של דיפר שמשך אותה שנייה לפני שהיא נפלה " רגע ... אז אתה דיפר ? החתול ?" היא שאלה .
עדיין בשוק טוטאלי ממה שגילתה והוא הנהן לחיוב וההיא משכה אותו אליה לחיבוק אימהי ולחשה באוזנו משהו שלא יכולתי לשמוע והוא הנהן פעם נוספת והיא חייכה .
" אוקיי אז אתם רעבים ?" היא שאלה ואנחנו הנהנו לחיוב , מצחקקים ועוזרים לה להכין את בלילת הפאנקייק .
----
לאחר רבע שעה של הכנת פאנקייקים התיישבנו לשולחן והתחלנו לאכול , ראיתי את דיפר מסתבך עם הסכום ומפיל אותו מדי פעם ואחרי שסיימנו לאכול התיישבנו בסלון כדי לדבר על מה שיקרה ממחר "נראה לי שאין לנו ברירה אחרת ושדיפר יצטרך ללכת לבית הספר איתך ממחר " אמא שלי אמרה והיא ודיפר חייכו חיוך מחכים לאישור שלי .
איך אפשר לסרב לעיני הכלבלב של אימא שלי? " טוב נו בסדר ! אבל צריך סיפור כיסוי בשביל דיפר " עניתי מיואש ואמא שלי מיהרה לחדרה בשביל להביא דפים כדי לתכנן את סיפור הכיסוי של דיפר .
שעתיים עברו ואמא שלי עכשיו בדרכה לבית הספר כדי לרשום את דיפר בזמן שאני והוא ממשיכים לשנן את סיפור הכיסוי שלו "אני דיפר לי , בן 15 , נולדתי בקנדה והגעתי ללונדון לפני שבוע וחצי בשביל לגור עם החבר הכי טוב שלי , ג'וי.
ההורים שלי עזבו אותי בגיל קטן ועברתי כמה משפחות אומנה מאז .
הצבע האהוב עלי הוא לבן , ואני ממש אוהב חתולים " הוא אמר אך לא הייתי מרוכז במילותיו אלה יותר בתנועות השפתיים האדמדמות שלו שנפתחו ונסגרו כשהוא דיבר עד ששמעתי אותו קורא בשמי " ג'וי אמ... א-איך זה היה?" הוא שאל בחוסר ביטחון "מושלם" עניתי לו לא מתייחס לשאלה ומרוכז בעיניו שבהו בעיני וגרמו לי לשקוע בהן כאילו היו ים כחול שרק רציתי לקפוץ אליו .
-

לאחר כמה דקות של בהיה אחד בשני הוא פתח את פיו " אתה לא מבין כמה חיכיתי ליום הזה , שאני סוף סוף אוכל להסתכל לעיניים שלך ולדבר איתך בצורה נורמלית גם אם זאת רק מילה אחת " הוא הודה בקול די רועד.
" אני התפללתי כל כך הרבה פעמים שאני אוכל להעביר איתך שיחה שבה תוכל להגיב לי במילים אמיתיות ולהודות לך על כל הפעמים שבהם אירחת לי חברה והצלת אותי , תודה " עניתי בקול שקט בעוד שאני מתקרב אליו באיטיות ורק ממשיך לבהות בשפתיו שאני כל כך רוצה לנשק כבר למרות שאני יודע שאסור לי .
דפיקות נשמעו מהדלת והתרחקתי ממנו , פותח אותה ורואה את אמא שלי נכנסת לבית אחרי שהיא כבר רשמה את דיפר לבית הספר והלכנו לקנות לו ציוד לבית הספר שיתחיל מחר .
-
כשחזרנו הביתה הייתה כבר שעת ערב מאוחרת והיינו צריכים לישון אחרי כל היום המסובך הזה שעברנו אז אני ודיפר עלינו ביחד ונשכבנו על המיטה .
---

היי אתם יכולים להגיב , אני לא נושך!
תודה לכל מי שקורא , אני מעריך את זה ממש ואוהב את כולכם, ממני רן 💛

אירוני, לא כך?- BXBWhere stories live. Discover now