בעולם של מתבגרים, בין מסדרונות התיכונים, הדבר הכי חשוב שקיים הוא כמובן התיוגים שנותנים לכל נער- בין אם זה המקובל, החנון, קפטן קבוצת הכדורגל או אפילו פריק.
וג'וי, בן הנוער שלומד בכיתה י'א אחרי הכל הוא מוזר לחלוטין. שונה מכל מי שאי פעם הכיר ונקודת המב...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אני יושבבשקטעלהרצפההקרה מרגיש אתהבעיטותהחזקותוחסרותהרחמיםשלהנעריםשמסביביבעוד הם מטיחיםביעלבונותשנחרטובזיכרוני ' הומומסריח , פריק , מפגר ,טעות , כישלון , אנורקס, מפלצת ואני פשוט יושבשםויודע שכל מילהשאוציאמפיתוכללגרוםלפציעותיותרחזקותשעלולותלהרוגאותיאזכדאישאניאסבולואחליטלשתוק עד שהם יתרחקו . אזסגרתיאת עיניי רוצהלהתרחקמהמציאות מרגיש אתגופינחלש רק מחכה שזהיגמרושהםיעזבואותי . עד שהרגשתימישהואוחזבצווארוןשלחולצתיומריםאותיבאגרסיביותמעלה , מנתקאתרגלימהרצפה וגורם לאווירשבגרונילהגמרלאטלאטופותחאת עיני בחולשהופחד , פחדשיכואותיפעםנוספתוחזריותר עד שאמות ,מרגיש אתהחשכהשאטאטאופפתאתגופיהשרועבאווירופוגשבעינייםשלו. העינייםשגרמו לי לרצותלסייםאת הכל , העינייםשפגשתיכל יום מחדש , העינייםשרצולהרוגאותי , העינייםשלדניאל " אזעכשיואתהגםאילם ? " הוא שאל בקול לגלגני ואני עניתילובכוחהמועט שהיה לי בשקט " ת-תפסיק " והוארקהעיףאתאגרופולכיווניוהעיףאתגופיהחלשוהפגועלצידוהשנישלהמסדרוןהארוךשל בית הספרבעודהואצועק " שמעתםאותו ?! הפריקרוצהשאניאפסיק " וחיקהאתקוליבסוףהמשפט , הוסיף צחוק מרושע וחזרלהסתכלעליי " מהאתה לא מבין פריק ? אני בחיים לא אפסיק " אמר ,הוסיף בעיטהקטנהוחזרלחבורתו . אני בקושי הצלחתי לזוזאז פשוט נשארתישכובעלהרצפהלמשךכמה שניות ואזהתרוממתילאטוצלעתילכיתה , חציעיוורבזכותהפנסשדניאליצרבעיני . כשהגעתילכיתה שמעתי אתכלהנעריםמתחיליםלהתלחששולהצביעלכיווני , דבר שהייתידירגילאליואבלעדיין לא יכולתישלאלשמועחלקמהנעריםשדיברו בקול חזק יותרואמרו ' מכוער, דפוק, טעות , פאקינגמגיעלהומוהזה ..' ועודעלבונותמהסוגהזהשלאיכלתילשמועיותראז פשוט לקחתיאתהתיק שלי ורצתי אל מחוץלכיתהבדרךלשירותים . כשהגעתינכנסתיבמהירותלאחדהתאיםוהתחלתילבכותולחפשבתיקיאתהקופסאהקטנה , לאחרכמה שניות מצאתי אותה ומשכתי אותה בעדינותמהתיקופותח אותה ... פתחתיאתהקופסאהקטנההמלאהבלהביםותחבושותקטנות , מחליטלהוציאאתהלהבהחדביותרשצבועבצבעיםהולוגרפיםומביטבנוזלהארגמנישמטפטףמהחתךהטריעלזרועיומשכיחאתכלהבעיותשישליעכשיו, עם הזמן אני התמכרתילתחושתהכאבשהברזלהקרמשאירעלזרועיוגורםלמוכילהתרוקןכמעטלגמריממחשבות . כמעטכולן, המחשבותשנשארובמוחיבעוד אני צופהבדםשמטפטףמזרועיומשאיראתעוריחיוורכמוסידהןהירידותעל עצמי " כולםצודקים ~ אני כישלון ~ איןלימקוםבעולםהזה ~ אני פשוטאכזבהטהורה ~ הכלהיהיכוללהיותהרבהיותרטובאםפשוטהייתינעלם~ אם לא הייתינולד " אני ממלמלבשקטבעוד אני חותךחתךנוסףוצופהבטשטושבשלוליתהאדמדמהשנוצרהעלהרצפהולאטלאטמתחיללאבדאתהכרתי . הזיכרוןהבא שלי היהכשהאורהלבןוהחזקשלביתהחוליםמכאיבלעינייאז אני חוזרלסגוראותםכשאנישומעאתהמנהלואת אמא שלי קרוביםאלי, אמא שלי בוכהוהמנהלממשיךלנחםאותהוחוזרעלהמילים 'הכליהיה בסדר' ולאטלאטמבלישהםשמיםלב אני פותחאתעיניפעםנוספתבכאביםורואהאתהעינייםהאדומותשלאימיואתהמנהלשמחבקאותהואנימבחיןבכלובקטןשהיאמחזיקהבידיהואומרבשקטמפתיעאתשניהם " מ-מהזה ?" והרמתיאתידיהכואבתלכיווןאמאשלי וגורםלהלקפוץמעטבבהלהכששמעהאתקוליוהיאאמרהבמהירותובלילקחתאוויר "ג'וי ! מה-קרה?" וממש לא היהליכוחלומראפילושלושמיליםאזרקחזרתיעלשאלתיפעםנוספת " מהז-זה ?" ומצביעפעםנוספתעלהכלובהשחורשכלמהשיכלתילראותבינתיים עם עינייהמטושטשותהיוכתםלבן עם זוגנקודותכחולותוהיארק חייכה "חבר אמיתי". חזרהלמציאות : התעוררתי בזעזוע מהפלאשבאק כשמישהו שהתיישב מעלי נותן לי סטירות עדינות , טוב זה לא בדיוק סטירות אממ ליטופים אגרסיביים ? כן ליטופים אגרסיביים ואני שמעתי את קולו העדין והמודאג אומר "ג'וי תתעורר ! זה רק סיוט ! זה כבר נגמר ! ג'וי תתעורר ! ליס תביאי לי מים " כנראה שהוא באמת מכיר אותי ממש טוב אם הוא יודע על ההתקפים , אז פתחתי את עיניי והן גילו את הפנים המושלמות של דיפר. רעדתי מפחד והלחיים שלי התרטבו לגמרי מהדמעות המלוחות והגדולות שנזלו מעיניי והותירו שובל על לחיי הסמוקות והוא חיבק אותי באנחת הקלה ומזויית עיניי ראיתי את אמי המודאגת והמבולבלת שרק קפאה במקומה רחוקה מעט ולא מבינה מה קורה . - אחרי כמה דקות כשדיפר הסביר לאמא את מה שקרה היא נרגעה והתיישבנו לאכול ,אכלנו פאנקייקים ממש טעימים שאמא שלי הכינה. ממש התגעגעתי לטעם של זה כי אין לי מושג איך להכין פאנקייקים, אני ודיפר לא יכלנו להפסיק לאכול מהפאנקייקים האלוהיים שהיא הכינה. היא צפתה בנו והחלה לצחקק כי שמתי , שמתי קצת יותר מדי מייפל שכנראה שבמקום לאכול את הפאנקייקים בתוספת המייפל אכלתי את המייפל בתוספת הפאנקייקים ,אופס ? אכלתי פאנקייק אחד או שניים או יותר... זה מאכל אלוהי ,לבצק הפריך הזה טעם אלוהי והתוספת המדהימה של הנוזל השקוף והכתום שנזל בגרון שלי והחליק במהירות היה קסום בשילוב עם החמאה השומנית . נשארנו בשקט עד שסיימנו לאכול ואז היינו צריכים לצאת לבית הספר " אני יכולה לקחת אתכם היום , גם ככה העבודה שלי מתחילה מאוחר יותר " אמא אמרה ואני שאלתי בבלבול "אתכם ?" והיא הנהנה והביטה על דיפר שהיה לבוש בחולצה השחורה שלו שהבליטה את הקוביות שלו , ואני מהנהן ובוהה בו כמו דביל ורק חושב לעצמי 'איך לעזאזל לחתולים יש קוביות ?' עד שהוא התחיל לצעוד לעברי , אמנם קצת עקום אבל עדיין לצעוד לעברי , לשים את ידו על כתפי ולאמר " אממ... אתה בסדר ?" והסמקתי ממשמע קולו המלאכי והמושלם שגרם לי צמרמורת אז כל מה שעשיתי היה להנהן במהירות ולצפות בו צוחק ממבוכה ויצאנו החוצה אל מכונית הפורד הלבנה שלנו , הנה זה מתחיל. - הנסיעה הייתה די שקטה עד שהגענו לבית הספר ואני פשוט עמדתי שם בוהה בו במשך כמה שניות "בו " דיפר המחוייך שבר את הדממה ששררה באוזניי ואני קפצתי מבהלה. הוא התחיל לצחוק ואני השפלתי את ראשי בעצב נזכר בשנה שעברה בבית הספר בעוד שאמא שלי נוסעת לעבודה שלה ודיפר הרים את ראשי " היי אל תדאג הכל יהיה בסדר , יש לך אותי " הוא אמר והוא הלך צעד נוסף לכיוון בית הספר ונפל. גלגלתי את עיני והושטתי יד כדי לעזור לו ואמרתי " תיזהר לא ליפול " בציניות ועכשיו הגיע תורו לגלגל עיניים כחולות שגרמו לליבי לנתר מהחזה שלי לשנייה ולחזור למקומו .