בעולם של מתבגרים, בין מסדרונות התיכונים, הדבר הכי חשוב שקיים הוא כמובן התיוגים שנותנים לכל נער- בין אם זה המקובל, החנון, קפטן קבוצת הכדורגל או אפילו פריק.
וג'וי, בן הנוער שלומד בכיתה י'א אחרי הכל הוא מוזר לחלוטין. שונה מכל מי שאי פעם הכיר ונקודת המב...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
השעה הייתה בערך שתיים לפנות בוקר ומנגינת הפתיחה של בובספוג נשמעה חרישית מהסלון שבו ישבתי . לא יכלתי לישון , צעדים קטנים נשמעו לכיוון חדר הסלון , גופו של דיפר נשען על מפתן הדלת כתמיכה . נשמע כאילו והוא התאפקתי שלא לצרוח מכאבים לפי הציוצים שהוא פלט וצועד אל עבר הסלון . הוא בהה בגופי המכורבל בתוך שמיכת הפוך החמימה ושמע אותי מזמזם את המשך השיר שהתנגן מתוך סדרת הילדים. אנחה נשמעה מכיוונו , מבטנו התנגש , עיני פחם ועיניי אוקיינוס " בוא לפה,רואים בובספוג " אמרתי בשקט וחייכתי מעט כשהוא התיישב בספה השנייה . זיג של אכזבה עבר בעיניי והתחלף במהירות עם עניין בסדרה הילדותית שמוקרנת על המסך ' כ היא כמו כיף מסמלת את הכוח י היא כמו ידיד , פ היא אות סופית אבל היא לא הסוף תמיד עבר הווה ועתיד ..' קולו הנשי של הספוג בקע מהטלוויזיה והוציא אותו מהבהייה שלו בי, יכלתי לקלוט את חיוכו הקטן משדה הראיה שלי ואת איך שהוא נרדם ,נראה שהיה לו חלום רע. -- " דיפר ! " ניסיתי להעיר אותו בצעקה חזקה של ג אל תוך אוזנן וכשראיתי שהתעורר חיבקתי אותי במהירות " מה קרה ? אתה צריך משהו ?למה בכית ?" הצפתי אותו בשאלות וליטפתי את פניו " אני בסדר " השקר נפלט מפיו באיטיות אבל לחיו היו רטובות וקולו היה סדוק , הוא לא בסדר. התיישבתי לידו והחזקתי בכתפו "אתה יודע מה דיפר ? אני לא קונה את זה .. תספר לי מה קרה , אני דואג לך אתה החבר הכי טוב שלי " אמרתי והבטתי קבוצת שיער שנפלה מעט על פניו אל מעל ראשו וחשפתי את עיניו הכחולות שמסגרתן הפכה אדומה , ליבי התכווץ מעט מהמראה שלו ויבבה קטנה נפלטה מגרונו לפני שחיבקתי אותו " מ-מה קרה בזמן ששתיתי?"שאל אותי , נעלתי את הטלפון שלי,הנחתי אותו בצד ולקחתי נשימה עמוקה לפני שהתחלתי לספר . --- כשסיימתי את מילותיו הוא קבר את פניי האדומות בידיו " אני כל כך מביך " הוא לחש עם הקול העדין שלו שלי " זה ב-בסדר היית שיכור לא באמת שלטת במשהו עכשיו מה קרה לך?" שאלתי אותו בשקט וליטפתי את כתפו בניחום , שיט אני צריך להמציא משהו " אה אני חלמתי על... הבעלים הקודמים שלי" הוא השפיל את ראשו בעצב מסויים . הבטתי בו במבט לא מאמין ונשכתי את שפתי התחתונה, הבטתי אל עבר הרצפה ולקחתי נשימה עמוקה למדי "אני לא חושב שבחלום על הבעלים הקודמים שלך אתה היית אמור לאמר את השם שלי , עכשיו בבקשה תספר לי מה באמת קרה " שאלתי בדאגה הוא נאנח בתבוסה "א-אתה פגעת בי בחלום " הוא גמגם ועצם את עיניו " אמרתי לך סוד שלי ואתה ניצלת אותו , אתה המלאך שלי ואתה הצלת אותי מכנראה לגסוס בשלב כלשהוא על מדרכה ברחוב נטוש ואני יודע שאתה בחיים לא תפגע בי אבל אני כל כך מפחד שתעזוב אותי יום אחד , אתה לא יודע כמה קשה לי לראות את החתכים בזרוע שלך מתחדשים ואני פשוט לא יכול לעשות כלום , רק לגרגר או להתכרבל ולנסות לעודד אותך אבל עכשיו כשאני יכול לעשות יותר ... אני לא מצליח" הוא נשבר ובכה , הדמעות המלוחות עשו את דרכן לסנטרו והוא הביט בזרועו החבושה , שונא את עצמי על מה שעשיתי הוא אחז בה בעדינות " ג'וי " הוא אמר בקולו הרך והסיר את התחבושת בעדינות , נשכתי את שפתיי ועצמתי את עיניי בכאב ,הוא חשף את החתכים האדומים על זרועותי לעיניו וליבי התכווץ, אכזבתי אותו "אפילו את הדבר הכי פשוט שנועדתי לעשות אני לא מצליח לעשות ,עדיף שאני פשוט אחזור לרחוב " הוא אמר ודמעה התגלגל על לחיו "א-אני כל כך מצטער , אני כל כך לא מגיע לך אתה כל כך חכם ויפה ונחמד ומתחשב ושמח כל הזמן ואני פשוט ג'וי . אל תעזוב , אני אאבד את זה אם אני אשמע שמשהו קרה לך אני לא יודע מה אני אעשה , אני אמות " אמרתי בקול סדוק וחזרתי לחבק אותו " אתה צודק. אתה ג'וי , ג'וי המדהים , החזק , האמיץ , זה שעבר כל כך הרבה ועדיין חי את המציאות הדפוקה הזאת שאני מנסה בכשלות לתקן ואין לי מושג איך אתה עדיין סובל אותי , זה כל כך מכאיב לי שאתה פוגע בעצמך ואני כל כך רוצה שתפסיק כי..." הוא השתתק ולקח נשימה עמוקה לפני שהמשיך " כי אני אוהב אותך .אני תמיד אהבתי אותך , זה נשמע כל כך דפוק אבל אתה הדבר היחיד שיכלתי להיאחז בו כשהעולם התאכזר אלי כל כך אתה הסיבה היחידה שבגללה אני שורד ואם אתה מתעב אותי לגמרי כרגע ז-זה בסדר אני מבין לגמרי שב-" קטעתי אותי בנשיקה קצרה ורכה שבה השפתיים שלנו נפגשו והרגשתי את פעימות ליבו דרך שפתיו הבשרניות , ליקקתי את שפתו התחתונה ולשוני התנגשה בהעגיל הקטן והעגול שבשפתי , חייכתי אל תוך הנשיקה וליבי קרס לחלוטין תחת הלחץ ששפתיו הפעילו על שלי , גניחה לא רצונית נפלטה מפי והתרחקתי מעט כשראיתי את עיניו העצומות נפקחות מעט ,בלעתי את רוקי והוא הניח את האצבע שלו על שפתיו. --- הבוקר של יום המחרת היה די מוזר , אן הייתה בעבודה ואני ודיפר נשארנו לבד בבית "ב-בוקר טוב" הוא מלמל כשמזג לתוך קערה כמה דגני מרשמלו צבעוניים ומתוקים " בוקר " החזרתי עם פיהוק " כבר אכלת ארוחת בוקר ?" הוא שאל לאחר שתיקה מביכה של כמה דקות " לא אני לא רעב " אמרתי בפשטות והוא הביט אליי " ג'-ג'וי ?" גמגום נשמע ממנו , סובבתי את ראשי" מה אנחנו עכשיו ? " .. ---
