פרק 8-פרנואידי

3.3K 117 4
                                    

-נקודת מבט אביאל-
״בוקר טוב אביאל״ אמר אדיר חיילי הבחיר ביותר ״יש לך מכתב שנראה לי שתשמח לקרוא״ נגשתי לשולחני ופתחתי את המטעפה

-הנכם מוזמנים למסיבת התרמה של משפחת אבוטבול-
האירוע התקיים באולם האירועים של משפחת אבוטבול בשעה
תשע וחצי.
נשמח להראותכם,
משפחת אבוטבול.

״תארגן לי את אוריאל עכשיו״ אמרתי לאדיר שחיכה להוראות ליד דלת משרדי ״כבר אדוני״.

״אה אביר״ אוריאל נכנס למשרדי קורא לי בשם שהדביק לי מאז שאנו קטנים ״יש אירוע התרמה אצל משפחת אבוטבול היום בערב״ חשפתי בפניו את סיבת הגעתו למשרד ״אני יודע״ הרמתי גבה,איך הוא יודע? ״זאת אומרת נו מה הפואנטה״ הוא אמר ולפתע נכנס אדיר עם שני חיילים לצידו ״מה עם לדפוק בדלת״ צעקתי ״אדוני זה לא סובל דיחוי״ חיילי אמר ״חסר לך אם כן״ אמרתי בקשיחות וקמתי לכיווון הדלת ״אתה הולך היום,תזהר לפשל״ הסתכלתי עליו במבט מזהיר ויצאתי מהמשרד

-נקודת מבט ליאל-
התעוררתי לצלילי שיחת טלפון ,השעה עשר בבוקר
- שיחה מתקבלת מ-נסיך שלי-
״אתם עושים היום אירוע התרמה?״ שמעתי את קולו המאלכי של אוריאל שכל כך כיף להתעורר איתו בבוקר ״אנחנו עושים אירוע התרמה?״ שאלתי בקול ישנוני ״כן אתם כן כסעמק״ אמר בעצבים ״אני לא יודעת אני ישנתי עד עכשיו ואתה הערת אותי אז לפחות אם אתה מעיר תדבר יפה״ פיהקתי ״סליחה אהובתי אחי עיצבן אותי״ התנצל,הוא כזה נסיך ״את באה היום?״ שאל וקולו רימז צפייה ״אני חושבת שכן , כיאלו זה תלוי אם אני אצליח לשכנע את אחיי״ הטלתי ספק בתשובתי ״טוב יפה שלי תודיעי לי״ התכוון לסיים את השיחה ״רגע״ צעקתי והוא הימהם ״אולי אם תבוא״ משכתי את המשפט ״ואני אבוא״ קטע אותי ואני התכוננתי להשלכות שיבואו בסיום המשפט שאני מתכוונת להגיד ״ניהיה ביחד באירוע״ שקט על הקו.
״כזוג״ נשכתי את שפתיי.הוא הולך להתחרפן. ״בבקשה תגידי לי שאני לא שמעתי את מה שאני חושב ששמעתי״ אוריאל אמר באיפוק ״די אוריאל נמאס לי להתחבא״ היאוש עכשיו נשמע בקולי בבירור ״ליאל תפסיקי לדבר שטויות״ הייתי בטוחה שאם היינו מנהלים את שיחתנו פנים מול פנים הוא היה אומר את משפטו בשיניים חשוקות ״אוריאל זה כל כך קשה לי״ קולי בגד בי והדמעות ביצבצו בפניי
״ואת חושבת שלי זה לא קשה?״ עכשיו הוא כבר צעק ״ליאל אני אוהב אותך עד כדי כך שזה כואב לי״ קולו נשמע אמין ״אבל את יודעת שזה לא אפשרי״ סיים את משפטו לפעם האחרונה בשיחה ״אין כזה דבר לא אפשרי , יש כזה דבר לא רוצה״ אמרתי בקול מלא באכזבה וניתקתי את השיחה

-נקודת מבט איתמר-
״עומר״ צעקתי לחייל שליד הדלת,עבודה כמו שלי מחייבת להכיר את שמות כל החיילים שלי ואת פרצופם ״כן אדוני״ הוא נדרח ומוציא את נישקו ישר ״תביא לי בבקשה ארפופו עם גבינה״ גיחחתי מזפזפ בטלוויזיה , היום יש לי יום חופש,בגלל שהסכמתי למסיבה אז נתתי לסער וליאב מספרי טלפון של כל מה שצריך ושהם ידאגו להכל,יש דברים שאי אפשר לסמוך על חיילים .
שמעתי רעש של צעדים ״עומר?״ דבר לא נשמע מלבד שקט.
הושטתי את ידי לנרתיק האקדח והתקדמתי בשקט לכיוון המדרגות משם נשמע הרעש ״מה אתה נורמלי״ ליאל צרחה שכיוונתי אלייה אקדח ״מה זה הצעקות האלה על הבוקר״ אמור צצה במעלה המדרגות ״אח שלנו מנסה להרוג אותי״ ליאל אמרה בנימה מאשימה והתקדמה למטבח ״ממתי האח הכי שקול שלנו הכי פרנואידי?״ אמור ירדה לעברי במדרגות ״מאז שאחים שלך הפכו אותי לכזה״ גיחחתי
״בוקר טוב עומר״ שמעתי את ליאל מלמלמת
״קומי קומי״ אמרתי לאמור שהתמקמה על מקומי בספה ״תשב לידי״ עשתה את פרצוף הכלבלב שידעה שאני לא יכול לעמוד בפניו ״אוקיי״

אני אמור וליאל ישבנו ביחד צופים בטלוויזיה ששתיהן נשכבות עליי ואוכלות איתי ארפופו עם גבינה

״קומו אחיי״ סער צועק בעודו נכנס בדלת ״יש לנו מסיבת התרמה טיל היום״
״מסיבת התרמה?״ אמור עשתה פרצוף ״בשביל מה״ , ״סער וליאב החליטו שזה יהיה רעיון טוב״ גילגלתי עיניים
״אני לא באה״ ליאל עשתה פרצוף חמוץ.מה עובר על הילדה הזאת היום? ״את במחזור או משהו״ סער לגלג לה ואנחנו דפקנו לו פרצוף שמעותו ׳שתוק טמבל,זה חא הזמן לצחוקים׳
״לילו,אנחנו עושים את זה ואת באה״ ליאב התיישב לידה וליטף את רגלה בעדינות ״מאז שאבא נכנס לכלא הרבה מנסים את מזלם להוריד אותנו,אני בטוח שאבא לא היה רוצה שזה יקרה,בכל זאת,בשביל מה עבד כל החיים האלה?לחינם?״ ליאב אמר דבריי חוכמה והצליח לשכנע את ליאל
״ואמור אני מקווה שלא אכפת לך שהזמנתי את חברה שלך״ הוסיף כהערת בניים ״אתה עשית מה?״ היא צעקה
אוי,זה לא יגמר טוב.

-נקודת מבט אמור-
״אתה עשית מה?״ צעקתי
״הזמנתי את חברה שלך״ חזר על זה ,בפחות בטחון מהפעם הראשונה ״באיזה זכות בכלל״ צרחתי עליו , מי הוא חושב שהוא? ״למה כל חברה שלי אתם חייבים לזיין?״ הוצאתי את כל העצבים שלי עליו ״למה אתם לא יכולים להתחשב?אין עוד איזה ילדות חוץ מחברות שלי שכיף לעשות?״ הסתכלתי עכשיו על סער ״או שזה שהן חברות שלי זה מה שעושה אותן כאלה סקסיות ומושכות״ ירקתי עליהם את מילותי ועליתי לחדר.

-נקודת מבט אוריאל-

״אדיר״ צרחתי בשעמום ״כן אוריאל״ אדיר אמר וטון קולו העיד שהוא מיואש,תכלס איך אפשר שלא? אני כל היום מציק לו
״רבתי עם מישהי שחשובה לי״ אמרתי לו שיכור מהתחת ״ומי היא״ שאל בסקרנות,הוא חושב שגם אם אני מסטול אני אגלה לו את סיפור חיי? ״אסור לי לגלות״ חייכתי אליו חיוך שובב
״אבל היא כל כך מיוחדת,כל כך יפה״ פינזתי והוא הסתכל עליי מתעניין בדבריי ״שאני רואה אותה הדבר היחיד שאני רוצה להגיד לה זה כמה שהיא יפה,שאין עוד נשים כמוהה , שאף אחת לא משתווה אלייה״ ציירתי את ליאל בראשי והסתכלתי על אדיר ״לך יש מישהי כזאת?״ הפנתי אליו את אור הזרקורים
״הייתה״ טון קולו היה מאוכזב , ״טוב אוריאל כדי לך ללכת לישון להתפקח,יש לך אירוע שאסור לך לפשל בו״ אדיר הזכיר לי את המובן מאליו ״כן כן אמא״ צחקתי אליו וכל טיפה של פקחות שנשארה בי בזמן שיחתנו התפוגגה כיאלו לא הייתה
״קח אותו לבית שלו לישון״ אדיר הסתכל עליי ואז על החייל שעמד בפתח דלתי

Game over|| משחק גמורWhere stories live. Discover now