פרק 14- ארוחת אריות

3K 108 7
                                    

"אכול ושתה עם קרוביך; עסקים תעשה עם אנשים זרים."
-

-נקודת מבט אמור-
״נסיכה אני מצטער״ התיישב לידי בספה שבחצר ביתנו
״אין לך על מה להצטער רפאל״ חייכתי חיוך צדדי קטן
״רק רציתי להגיד לך שאני אעשה הכל כדי שזה יהיה עבורך ערב חלומות״
״לכל נסיכה יש משתה לא?״ צחקקתי
״בשביל הנסיכה שלי הכל״ הושיט את ידו אליי ונכנסו פנימה ביחד רואים שכל משפחת אסולין ואמסלם הגיעו עברתי בין כולם מתחבקים ומתעדכנים

-נקודת מבט אביאל-

״אביר תראה תראה תבן שרמוטה איך הוא נדבק לה לתחת״ אוריאל תפס בידי מעביר את תצומת ליבי אל רפאל ואמור
״מיצידי גם שהזדיינו ביחד״ סיננתי בכעס
״מה יש לך אחי״
״אני ככה קרוב מלהרוג פה את כולם,ככה״ סימנתי בידי
״תתאפק אביר אחי,תן לי להסביר לך משהו שאתה עצמך הסברת לי , אתה אף פעם לא נוקם במישהו כשאתה כועס,נקמה צריכה לבוא שאתה רגוע,כשאתה מאופס.ואני מבטיח לך שהיא תבוא למי שהיא מגיעה לו״ הנהנתי

״בואו לשולחן״ צעקו והתקדמנו לעבר השולחן

-נקודת מבט סער-
״שיהיה לנו ערב נעים,טעים ומלא התחלות חדשות״ סיים איתמר את נאומו הקצר וכולם התחילו לאכול
״אז מה שלום אבא שלכם?״ גבריאל זרק את מחשבותיו לאוויר
״ברוך השם״ ליאל מיהרה להגיב ,נשמתי עמוק.
״מתי אתם הולכים לבקר אותו פעם הבאה?״ ניק התערב,בן זונה
״צריכים להודיע לנו״ליאב לא העיף לעברו מבט והמשיך לאכול
״מזכיר לי שאבא שלנו נכנס לכלא והלכנו לבקר אותו וגביראל התלונן שלא מכירים אותו ורק אותי ואז אבא אמר לו ׳עדיף להתחיל בלתי ידוע ולסיים בלתי נשכח׳ כמה דקות אחרי עבדנו עליו ששכחנו אותו,הוא לא הפסיק לבכות״ צחקתי לאור המחשבה של גבריאל בוכה כילד קטן
״אבא אהב לדבר עם המשטרה״ קבעתי
״הוא תמיד היה אומר שהמשטרה זה ארגון הפשע המאורגן ביותר בישראל״
״ועוד חשבתי שרק אבא שלנו היה דופק משפטים שלא קשורים לחיים״ גחך ניק
״אבא שלכם הייתה חתיכת תופעה ממכרת״ אוריאן מלמל
״הוא היה טוב,נותן את הנשמה שלו בשביל אחרים״ רפאל מלמל
״דומה לבת שלו״ סתיו קרץ לעבריי
״אם אפשר לתאר את משפחת אבוטובול זה תשובות שנונות״ קבע ניק
״חוסר טאקט רציני מסתבר״ צחק רפאל
״ואתם פאקינג תופעה ממכרת״ אוריאן תסיים
״מסכים עם כל מילה״ הרמתי את ידי ואחיי הסכימו פה אחד
״מה עם הכלב שהיה לכם פעם?״ סתין התעניין
״טוב שאתה חי מת מלפני מליון שנה אולי״ ליאל צחקה
״אשכרה״ ליאב מלמל ״איך קראו לו?״
״אוסקר?״ מלמלתי עם אוכל בפה מצחחקת
״כן כןןן״ ליאל צעקה
״אתה כלב איתמר,אתה נאמן״ קבעתי
״אני מעדיף חתול להיות חתול״ גיחך
״זה לא לבחירה איתמר כל אחד ומה שהוא נולד״ צחקתי כל כך חזק שדמעות ירדו מעיניי
״יודעים מי המניאק שהפקיר אותו?״ סתיו הסתכל לעברי
״לא הבנתי מה זה פה חקירה?״ התעצבנתי ואיתמר גחגך ברגונו
״תכלס תפסיקו להציק להם באנו להנות״ אוריאן קבע
״ועכשיו הולכים להשתכר עד שנקיא״ אוריאל הוציא בקבוקי אלכוהול מהמשובחים ביותר ומזג לכולנו
״אני וליאל לא שותות״ אמור מלמלה שרפאל העביר לה צייסר
״נו באמת אני בטוח שאחים שלך יוותרו לכן לא?״
״גולדן בוי היא אמרה לא תשחרר לה מהחיים״ אביאל התערב ולרגע אחד לא שנאתי את הבן אדם.אוקיי הרגע הזה עבר

-נקודת מבט אוריאל-

״די כבר״ ליאל צעקה ״תביאו לי צייסר הולכים לדפוק היום תראש״ צחקקה ״זאת הבחורה שלי״ מלמלתי לאוזנה
״תביאו עוד אחד״ סתיו צעק ומזגתי לכולם עוד סיבוב

כעבור זמן קצר כולנו חוץ מאיתמר אמור ורפאל שהיה חצי פיקח כבר התמסטלנו

״תביא עוד ציסר״ הושטתי את הצייסר לאביאל
״אני חושבת שעדיף שלא״ אמור חטפה את הצייסר מידיו
״אבל אני רוצה״ מלמל כילד קטן ואני צחקקתי לאור הדבריו

-נקודת מבט אמור-
הוצאתי את אביאל לחצר על מנעת שלא ישתה יותר
״את יודעת שאומרים שאישה יפה מתה פעמיים?״ ליטף את פניי ״באמת?״
״כן״
״ולמה פעמיים?״ תהיתי
״פעם אחת שהיא מאבדת את היופי שלה ופעם אחת שהיא באמת מתה״ מבטו שלפתע הפך לפיקח היה ממוסמר אליי ״אבל נראה לי שאת בחיים לא תאבדי את היופי שלך״ והמבט השיכור חזר לפניו
״למה אתה כזה?״
״כזה מה?״ שאל משועשע
״כזה חמוד,אבל בעצם שטן.אני יודעת מה אתה עושה לאחים שלי אביאל״
״אם את לא יודעת למה אז אל תתערבי״ אמר בקשיחות
״חצי מליון שקל וככה אתה שונא אותנו?״
״זה לא על החצי מליון אמור״
״אז על מה זה?״
״למה נראלך חסר לי הכסף המזדיין שלכם?״ נהם
״אז אל תערב את אחיי,רק אני אטפל בזה״
״למה אני רוצה להיות בקשר עם המשפחה הזבל שלך?״
״מי אתה שאתה תדבר אליהם ככה?אם יש משהו שצדקו לגבייך זה שאתה חש,אחושרמוטה חש״ התעצבנתי
״ואיך בדיוק תשיגי חצי מליון?מהמשכורת שקל וחצי שלך?״ התעלם מדבריי
״נדבר על זה מחר בבוקר שתיהיה פיקח בסדר?״ קבעתי בנחת והוא הנהן
״אביאל תחזיר לי את זה״ מלמלתי שלקח את השרשרת שאבי נתן ״את יודעת?שהייתי קטן נתתי שרשרת כזאת לאבא שלי,הייתה ילדה שאהבתי יותר מאת עצמי והוא הביא אותה לאבא שלה״
״זה כל כל יפה אז למה אתה עצוב?״ התעניינתי
״אני מתגעגע ל-״ זה היה נראה לשנייה כיאלו כל טיפת של פקיחות חזרה אליו אך לפני שסיים את משפטו התחלנו לשמוע צעקות
״מה קורה פה?״ שאלתי לאחר שכולם התפקעו מצחוק
הם שתו כל כך הרבה שממציא השתייה החריפה לא היה מתבייש,איך אומרים?נכנס יין יצא סוד

רפאל חיבק אותי במותניי ושר ״לא תמצאי כמוני כזה בחור רגיש אחד שמספר לך את מה שהוא מרגיש״ סובב אותי בעודי מצחקקת ״דיברו עלייך שאת יפה,אבל לא חשבתי ככה״
״אה אז אני סלב?״ צחוקי הפסיק שקלטתי את אביאל נועץ את מבטו
״עכשיו את סלב״ אמא בגוואה
״נשמה אני נולדתי סלב. סלב זה אופי לא מקצוע״ קרצתי לעברו

Game over|| משחק גמורWhere stories live. Discover now